גריאטריה

טיפול כפול בתכשירים נוגדי טסיות לאחר ניתוח מעקפים הינו בטוח אולם אינו מוריד את שיעור חסימות השתל (מתוך American Heart Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Heart Journal עולה כי הוספת התכשיר Clopidogrel לטיפול באספירין לאחר ניתוח מעקפים (Coronary Artery Bypass Grafting, CABG) הינו בטוח, אם כי לא צמצם את השיעור הכולל של חסימות השתל.

החוקרים מציינים כי הטיפול הכפול בתכשירים נוגדי טסיות כן הוריד את שיעור חסימות השתל של העורק הרדיאלי, אולם לדבריהם ממצא זה מקורו בניתוח שנעשה בדיעבד, כאשר שתלי עורקים רדיאליים היוו רק מיעוט קטן מסך השתלים.

אף על פי כן, החוקרים מדווחים כי הטיפול המשולב לא הגביר את אובדן הדם, את שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים או את שיעור התמותה. לפיכך, הם מסיקים כי עריכת מחקר גדול בהקצאה אקראית אשר ישווה את היעילות של טיפול משולב ב-Clopidogrel ואספירין לעומת אספירין בלבד לאחר ניתוח מעקפים הינו אפשרי וככל הנראה בטוח.

בעבודתם זו, הקצו החוקרים אקראית 99 חולים לקבלת טיפול ב-Clopidogrel (מנת העמסה של 300 מ”ג ולאחריה מינון אחזקתי של 75 מ”ג ליום למשך 30 ימים לפחות) או לחילופין תרופת דמה. כל החולים טופלו בנוסף באספירין (מנת העמסה של 325 מ”ג ולאחריה מינון אחזקתי של 81 מ”ג ליום ללא הגבלת זמן).

החוקרים מדווחים כי כ-90% מהשתלים היו ורידים ה-saphenous או עורקים ממאריים. עורקים רדיאליים שימשו ב-16 שתלים בקבוצת הביקורת וב-20 שתלים בקבוצת ה-Clopidogrel, וזאת על פי בחירת הרופא המנתח.

80 חולים עברו CT Angiography במועד חציוני של 50 ימים לאחר הניתוח. בדיקה זו הראתה שיעורים דומים של שתלים חסומים בין קבוצת הביקורת (11 מתוך 154, 7.1%) ובין קבוצת ה-Clopidogrel (8 מתוך 161, 5.0%). מספר החולים אשר הראו שתל חסום אחד לכל הפחות היה דומה אף הוא בין שתי הקבוצות.

עם זאת, החוקרים מציינים כי אירע מספר רב משמעותית של חסימות או string sign בשתלי עורקים רדיאליים בקבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצת ה-Clopidogrel (43.8% לעומת 10.0%; p=0.03).

החוקרים מסבירים כי שיעור חסימות שתלי העורקים הרדיאליים בקבוצת הביקורת היה גבוה משמעותית בהשוואה לכפי שדווח בספרות. בנוסף, הם מציינים כי היתרונות של השימוש בתכשיר Clopidogrel בהשוואה לתרופת דמה ביחס לפתיחות שתלי העורקים הרדיאליים מתבססים על ניתוח שבוצע בדיעבד ואינם צפויים, מאחר והמחקר תוכנן להעריך יתכנות (feasibility) ולא על מנת לבחון את יעילות הטיפול.

בתום 30 ימים, מדווחים החוקרים כי לא אירעו מקרים של אוטם לבבי שאינו קטלני. נרשם מקרה יחיד של שבץ מוחי ומקרה תמותה יחיד בקרב החולים שטופלו ב-Clopidogrel, אם כי ההבדלים בין הקבוצות בהקשר זה לא היו מובהקים.

בנוסף, מציינים החוקרים כי הטיפול ב-Clopidogrel לא נקשר בשיעור גבוה יותר של דימומים בתר-ניתוחיים, צורך בעירויי דם או צורך בניתוח חוזר בשל דימומים.

החוקרים מסכמים כי השיעור הגבוה של חסימות השתל לאחר ניתוח מעקפים מדגיש את הצורך הבהול בעריכת מחקרים בהקצאה אקראית במטרה לזהות טיפולים יעילים יותר לשם צמצום שיעורי הסיבוכים התרומבואמבוליים לאחר CABG.

באותו עניין, נזכיר כי לאחרונה דיווחנו אודות מחקר נוסף אשר פורסם בירחון Archives of Internal Medicine ובו טענו החוקרים כי קיים סיכון ניכר לדימום בעקבות טיפול כפול ב-Clopidogrel ובאספירין.

American Heart Journal 2010


לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה