גריאטריה

האם הטיפול ה”מנצח” בדיכאון הוא השילוב התרופתי ? /מאמר אורח מאת ד”ר סטולר משה (*)

סל תרופות

לאחרונה הופיע מאמר מערכת (1) חשוב בעיתון היוקרתי בפסיכיאטריה Am J Psychiatry אשר בו מציגים      Blier et al. תוצאות מחקר לגבי שימוש בשלושה שילובים של תרופות מוכרות לטיפול בדיכאון.

כל השילובים כללו את התרופה mirtazapine (מירו, רמרון וכו’) ביחד עם כל אחת מהתרופות הבאות: fluoxetine, (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), bupropion (וולבוטרין וכו’) venlafaxine, (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) .

שילובים אלו נבדקו לעומת שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), כתרופה בודדת.

התוצאה המשמעותית מבחינה סטטיסטית הייתה שהשילוב של mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) עם venlafaxine (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) היה הטוב ביותר לעומת שאר השילובים.

היתרון בלט עוד יותר בהשוואת שילוב זה מול שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’) כתרופה יחידה.

ההישג הטיפולי שנבדק היה לגבי רמיסיה ממושכת אשר הושגה ב 58% בשילוב המצליח לעומת 46% ו 52% בשילובים האחרים, ו 25% בשימוש בתרופה יחידה.

לציין שמחקר זה עוסק בשאלה מעשית חשובה האם כדאי לטפל בדיכאון ע”י שילוב של תרופות. התרופות שהשתתפו במחקר נפוצות ומוכרות בשימוש רב גם בארץ. דיכאון היא מחלה נפוצה ביותר אשר עלולה לפגוע בכל איש חמישי במהלך חייו בעוצמה קלינית, כלומר בעוצמה שמצדיקה אבחנה וטיפול רפואי. החולה בדיכאון עלול להיפגע בתשתיות חברה, משפחה, לימודים, תעסוקה וכו’, וזאת בנוסף לסבל הסובייקטיבי המשמעותי ומכאן החשיבות הרבה בטיפול תרופתי יעיל.

הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון משיג תוצאה טיפולית טובה בערך בשני שליש מהמטופלים. בהתאם, הרופאים והחוקרים ממשיכים לחפש אחר הדרך היעילה ביותר לטיפול בדיכאון לרבות שילוב תרופתי כפי שנבדק במחקר זה.

בנוסף חשוב לציין שהמדד הבולט להצלחה במחקר זה היה בהשגת sustained response כלומר בתגובה יציבה וממושכת לטיפול התרופתי. בהקשר זה יש לציין שבטיפול בחולה הדיכאוני אין אנו מסתפקים בתגובה ראשונית טובה לטיפול התרופתי אלא מעוניינים בתגובה שתישמר לאורך זמן ומכאן חשיבותה המעשית הרבה של התוצאה במחקר זה.

לציין שממילא רופאים רבים משתמשים לעיתים בשילוב תרופות מסוג זה בעיקר כאשר טיפול בתרופה יחידה לא מספיק. חלק מהרופאים משתמשים בתוספת mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) כדי להשיג שיפור בשינה תוך ניצול מבוקר של הישנוניות המתלווה בחלק ניכר מהמטופלים בתרופה זו.

מחבר המחקר מעלה את השאלה האם התועלת היא דווקא מכך שהשילוב כלל בכל המקרים את התרופה  mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) או שגם שילובים מסוג זה עם תרופה אחרת יכלו להשיג תוצאה טובה.

מחבר המחקר ממליץ שלמרות התוצאות המעודדות הנ”ל אין למהר ולהשתמש בשילוב זה אלא רק כצעד שני או שלישי כלומר כאשר לא הצליח הטיפול ע”י שתי תרופות בניסיון טיפולי מלא בנפרד.

כמו כן מוזכרת הסכנה שקיימת לגבי אפשרות עלייה במשקל וישנוניות בשילובים הנ”ל.

לציין שסכנת ישנוניות ועליה במשקל נפוצה יותר בתרופה mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’).

לסיכום, רופאים בכל מקצועות הרפואה אינם ששים לשלב תרופות מאחר וקשה לדעת בהמשך ממה השיפור או לחילופין ממה נגרמו תופעות לוואי במידה והופיעו. עם זאת, במקרים שבהם הטיפול לא השיג את מטרתו בהחלט חשוב לבחון שימוש מבוקר ומבוסס מחקר בשילוב תרופתי.

(*) הכותב הוא פסיכיאטר בכיר

(1) Blier P, Ward HE, Tremblay P, Laberge L, Hébert C, Bergeron R: Combination of antidepressant medications from treatment initiation for major depressive disorder: a double-blind randomized study. Am J Psychiatry 2010; 167:281288

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    אנורקסיה נרבוזה מלווה בסיכון גבוה פי 4.5 לתמותה, כאשר בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות נלוות הסיכון לתמותה גבוה כפליים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Eating Disorders. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 14,774 חולים עם אבחנה של אנורקסיה נרבוזה בגילאי 6 שנים ומעלה בין 1977 עד 2018. החולים היו […]

  • טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בנוגד-דיכאון בגיל העמידה אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר או דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 35,200 יוצאי צבא ארצות הברית בגילאי 55 שנים ומעלה עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג’ורי בין תחילת ינואר […]

  • השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Asthma and Allergy עולה כי לחרדה ודיכאון השפעה שלילית משמעותית על איזון אסתמה במבוגרים עם מחלת הריאות הכרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי גורמים פסיכולוגיים עשויים לתרום להתפתחות אסתמה. ידוע כי חולי אסתמה לעיתים קרובות סובלים מתחלואה פסיכולוגית, כאשר להפרעות מצב רוח עשויות […]

  • מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה קשר בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין סיכון מוגבר להפרעת חרדה לאחר-לידה בנשים שחוו תסמיני חרדה משמעותיים. במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתהליכים דלקתיים בזמן הריון ובחנו אם דלקת עשויה לנבא תסמיני מצב רוח לאחר הלידה, בפרט חרדה. למרות שמחקר קודם הציע כי דלקת […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, חומרת דיכאון התחלתית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בעוד שבנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לשינוי בחומרת הדיכאון חשיבות פרוגנוסטית רבה יותר. […]

  • עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    לאורך שני העשורים נרשמה עליה בשיעור מקרי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית וכעת מדובר בסיבה השניה בשכיחות לתמותה לאחר תאונות באוכלוסייה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-National Collegiate Athletic Association שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine. החוקרים בחנו את נתוני התמותה בין השנים 2002 ו-2022 והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שינויים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה