חברת CCS (Canadian Cardiovascular Society) פרסמה הנחיות חדשות לטיפול בפרפור פרוזדורים, ובמאמר הצפוי להתפרסם בקרוב יופיעו המלצות ספציפיות בנוגע לאבלציה באמצעות צנתר, וכן המלצות חדשות בנוגע לחלק מהתרופות נוגדות-קרישה ואנטי-אריתמיות החדשות.
לדברי המומחים, שכיחות פרפור פרוזדורים ממשיכה לעלות, אך פיתוח פרוצדורות וטיפולים חדשים הוביל לעדכון ההנחיות הקנדיות, שעודכנו לאחרונה בשנת 2004.
ההמלצות החדשות כוללות התייחסות ל-Dabigatran (פרדקסה), שאושר לאחרונה ע”י ה-FDA למניעת שבץ ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים, למרות שהתרופה עדיין אינה מאושרת בקנדה. המטרה בהכללת Dabigatran בהמלצות לשנת 2010 נועדה לפרסם הנחיות עדכניות ככל הניתן, עם התייחסות לתרופות הצפויות להיכנס בקרוב לסל הטיפול האפשרי בחולים אלו.
המומחים מדגישים כי מדובר בהנחיות העדכניות ביותר, כולל המלצות בנוגע לתרופות שעדיין לא אושרו, ולכן יעוכבו עד לאישור התרופות.
בנוסף לשינויים בטיפול, ועידת CCS אימצה שיטה חדשה להערכת האיכות של העדויות הקליניות התומכות בהמלצות השונות. כיום הם נשענים בעיקר על המודל של American College of Chest Physicians ו-World Health Organization. לפי שיטה זו העדויות הקליניות מסווגות לפי איכות נמוכה מאוד, נמוכה, בינונית, או גבוהה.
הטיפול ב- Dabigatran
משרד הבריאות בקנדה אישר את הטיפול ב- Dabigatran למניעת אירוע שבץ ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים. המינונים הזמינים הם 150 מ”ג ו-110 מ”ג.
המינון הגבוה עדיף על קומדין ומפחית את הסיכון לשבץ בשיעור גבוה יותר מקומדין, ללא עליה בסיכון לאירועי דמם. מינון של 110 מ”ג דומה במניעת שבץ, אך עם פחות אירועי דמם. לכן, בתלות בסיכון לדימום ולאירוע מוחי, ניתן לפחות במינון הנמוך כאשר מנסים להפחית את הסיכון לדימום. עם זאת, באופן כללי, בהנחיות מנסים להמליץ על המינון הגבוה יותר למרבית החולים.
על-בסיס פרופיל הבטיחות והיעילות, Dabigatran מועדף על קומדין. בסה”כ, מינון של 150 מ”ג עדיף על מינון של 110 מ”ג (עדויות באיכות גבוהה, המלצה מותנית). בחולים עם סיכון נמוך לשבץ (מדד CHADS2 של 1) הטיפול יכלול קומדין או Dabigatran (המלצה חזקה, עדויות באיכות גבוהה). עם זאת, על-בסיס שיקולי סיכון/תועלת בכל מקרה לגופו, אספירין הינו חלופה סבירה (המלצה מותנית, עדויות באיכות בינונית). בחולים עם סיכון בינוני-עד-גבוה לשבץ (מדד CHADS2 של 2 ומעלה), הטיפול יכלול קומדין או Dabigatran (המלצה חזקה, עדויות באיכות גבוהה).
אבלציה באמצעות צנתר
בנוסף לשילוב Dabigatran בהנחיות הקנדיות, המומחים סיפקו הנחיות בנוגע לאבלציה באמצעות צנתר, המומלצת לחולים שנותרים תסמיניים לאחר ניסיון טיפול באנטי-אריתמיות ובמקרים בהם הרצון הוא להביא לבקרת מקצב הלב (Rhythm Control).
במקרים בהם נכשל הטיפול באנטי-אריתמיות, ישנה המלצה מותנית לשקול אבלציה באמצעות צנתר. ההמלצה מבוססת על חולים עם מחלת לב קלה-עד-בינונית ומיועדת למצבים בהם הלב תקין, מבחינה מבנית, ועם כישלון טיפול תרופתי. ההנחיות האירופאית די דומות להנחיות אלו.
בנוגע למולטאק (Dronedarone), קו טיפול ראשון, החוקרים טוענים כי התרופה החדשה נסבלת היטב עם פרופיל תופעות לוואי טוב יותר מ-Amiodarone.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!