חוקרים מדווחים כי תוצאות גירוי של המוח העמוק (DBS) של הגרעינים הסאב-תלמיים בחולים הסובלים ממחלת פרקינסון מתקדמת הינן מועטות מאוד במדידות אובייקטיביות.

אולם, לפי עבודה אחרת שפורסמה באותו עיתון, גברים מראים שיפור בתיפקוד המיני לאחר הטיפול.

החוקרים מציינים כי רבות מתוצאות ה-DBS משתייכות להשפעת הפלצבו של הטיפול. בכדי לשמור על אובייקטיביות אופטימלית, החוקרים העריכו את התוצאות תוך שימוש בדרוג סמוי של בדיקות נוירולוגיות שהוקלטו בוידאו. במחקר נכללו 30 חולים הסובלים ממחלת פרקינסון בשלבים מתקדמים.

שנה לאחר התשלת המתקנים, הופיע שיפור בשיעור של 52.5% בתוצאות המוטוריות שהוערכו באמצעות סקאלת דרוג של מחלת הפרקינסון בקרב 12 החולים שהגיבו בצורה הטובה ביותר. ב-10 חולים נצפה שיפור בשיעור שאיננו עולה על 30% ואילו ב-6 חולים לא נצפה שינוי במצב.

תוצאות דרוג ה-dyskinesia הכללית הממוצאות פחתו בשיעור של 60% (p < 0.001). תוצאות דרוג פעילויות חיי היום-יום הוחמרו למעשה (p = 0.031). החוקרים מציינים כי גירוי הגרעין הסאב-תלמי בלבד היה ירוד בהשוואה לטיפול תרופתי וכי רוב החולים לא הצליחו להסתדר ללא טיפול תרופתי.

כאשר החולים נשאלו ישירות האם הם מרוצים, בסקאלה של 1- עד 3, התגובה הממוצעת עמדה על ערך של 1.3 (“שבעות רצון כלשהי ושמחה לאור שיפורים מסוימים”). התגובה הבסיסית לתרופות ונוכחות רעד היו החזאים הטובים ביותר לתגובתיות לטיפול.

החוקרים מסכמים כי חולים שסבלו מתנודות מוטוריות ו-dyskinesias עיקשות מהווים אתגר טיפולי המחייב שיפור עתידי במתקנים ובטכניקות הטיפול.

בדיווח השני העריכו חוקרים איטלקיים את התפקוד המיני תוך שימוש בצורה מקוצרת של ה-Gollombok Rust inventory להערכת שביעות הרצון המינית. חולים הוערכו לראשונה כחודש לפני החדרת שתל מכשיר הגירוי ושנית כעבור 9-12 חודשים.

בקרב גברים נמצאה ירידה באי-שביעות הרצון במהלך ההערכה השניה. ההבדל היה בולט ביותר בקרב 7 הגברים שהיו בני 60 שנים או פחות, שבהם הופיעו שיפורים משמעותיים בתדירות המשגלים ובשביעות הרצון וירידה בהימנעות.

ב-10 הנשים שהשתתפו במחקר לא הופיע שיפור בשביעות הרצון המינית.

במאמר מערכת מצורף מצוין כי חולים מדווחים לעיתים קרובות על תחושת אפטיות וחסר עניין במין.

עוד מוזכר כי המאמרים מעודדים מחקר אודות דרכים לשיפור מצבם של חולי הפרקינסון באמצעות התערבויות פסיכולוגיות, פיזיות, אנדוקריניות, פרמקולוגיות וניתוחיות.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;75:1232,1255-1264.

לידיעה במדסקייפ