פגיעה של Tubulointerstitial היא מרכיב מרכזי של נפרופתיה סוכרתית, וגורם חיזוי לאי ספיקת כליות. במחקר שנערך בקרב 45 מטופלים עם סוכרת סוג 2 (diabetes mellitus (DM , ניתחו החוקרים את הריכוז בשתן של ( N-acetyl--glucosaminidase (NAG , (סמן לנזק בצינור הכלייתי) , והקשר לריכוז הפרוטאין בשתן. במקביל נבחנה השפעת הטיפול ב- ( pentoxifylline (PTF .
המימצאים של חולי הסוכרת נבחנו מול קבוצה של 15 אנשים בריאים, המתאימים להשוואה מבחינת גין ומין. לאחר רנדומיזציה ניתן PTF במינון של 1200 מ”ג ליום, למשך 4 חודשים ל-30 חולים, והתוצאות השוו לקבוצת הבקרה של 15 חולי הסוכרת האחרים.
ריכוז הפרוטנוריה וה- NAG בשתן היו גבוהים משמעותית במטופלים עם ה- DM , בהשוואה למטופלים הבריאים. לפני הטיפול ב- PTF הפרמטרים הבסיסים של שתי קבוצות החולים היו דומות. בתום המחקר, רמת הריכוז של פרוטאין ויחס ה- NAG – קריאטינין ירדו בקבוצת הטיפול הפעילה מרמה ממוצעת של 920 mg/d ו-14.3 U/g ל- 803 mg/d ו-10.5 U/g בהתאמה.
לעומת זאת, בקבוצת הבקרה לא היה שינוי ברמות הריכוז בשתן של NAG ופרוטינוריה. ניתוח סטטיסטי מצא קשר ישיר ומובהק בין רמות ה- NAG לתקופת מחלת הסוכרת ולפרוטינוריה.
מסקנת החוקרים היא שריכוז ה- NAG קשור באופן ישיר לקיומה של מחלת סוכרת סוג 2, ובהתקדמות המחלה הנפרופטית. טיפול באמצעות PTF הוא אפקטיבי בהורדת פרוטינוריה ורמות NAG בשתן בחולים אלה ומעיד על כך ש-PTF עשוי להיות מועיל בנזקים מסוג tubulointerstitial במחלת סוכרת כלייתית.
American J of Kidney Diseases
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!