גנטיקה

מחקר חדש מצא: אלופציה אראטה יכולה להתפתח גם ללא מעורבות גנטית (eLife, מחקר משותף לרמב”ם והטכניון)

פרופ' עמוס גילהר רמב"ם

אלופציה אראטה (Alopecia Areata) היא אחת מן המחלות האוטואימוניות השכיחות, והיא למעשה מחלה חוזרת של אובדן שיער ללא הצטלקויות, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. המחלה מתפרצת כאשר מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השערות ופוגעת בהם, לאחר שהיא מזהה בטעות את רקמות הגוף כרקמה זרה. התהליך הזה גורם לנשירת שיער באזורים גדולים בקרקפת, ובמקרים חמורים יותר לנשירת שיער גוף בהיקפים גדולים יותר ובמקומות נוספים, כמו גם גרד ותחושת שריפה באזורים הנגועים. בהקשר הזה, רק לאחרונה מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר תרופה ראשונה בעולם לסובלים מהקרחה מפושטת.

בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות מחקריות על מקור המחלה האוטואימונית בתהליך דלקתי הנגרם על ידי תאים המתפתחים אצל חולים בעלי נטייה גנטית, כאשר אלו תוקפים את זקיק השיער בשלב הצמיחה שלו ומביאים לקריסה של החסינות האימונית  המאפיינת אותו.

אולם, מחקר חדש המשותף לחוקרי רמב”ם והטכניון מצא עדויות למקור נוסף, אשר עלול לגרום להתפרצות המחלה בקרב אנשים שאינם משתייכים גנטית לקבוצת הסיכון.

ההשערה המקובלת הינה שתאים מסוג CD8 אחראים להתהוות המחלה. אבל במחקר שערך צוות בראשות פרופ’ עמוס גילהר ובשיתוף החוקר ד”ר אביעד קרן והרופאה ד”ר רימה לאופר- בריטבה במעבדת המחקר של המרכז הרפואי רמב”ם והפקולטה לרפואה של הטכניון, נמצאה קבוצת תאים נוספת, שעד כה לא היה ידוע על מעורבותה במחלה. מדובר בתאים מולדים של מערכת החיסון, אשר שיבוש בתפקודם מוביל להתפרצות המחלה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי e-LIFEe .

“המחקר מתייחס לתאי (ILC1) Innate Lymphoid Cells המהווים קו הגנה ראשוני של הגוף,  ומפרישים ללא הרף מגוון חלבונים התוקפים בדרך כלל גורמים חיצוניים שפולשים לרקמות בהם הם נמצאים”, מסביר פרופ’ גילהר, העוסק שנים רבות בחקר המחלה ובפיענוח המנגנון שלה, “בניגוד לתאי הלימפוציטים הקלאסיים, אלו שנהוג לחשוב שהם האחראיים על הופעת המחלה, פעילות תאים אלו אינה ספציפית ואינה מתרחשת בעקבות היכרות קודמת עם הגורם הפולש”, מדגיש פרופ’ גילהר את הממצאים החדשים.

במסגרת ניסויי המחקר, חוקרי מעבדת המחקר של רמב”ם והטכניון, העבירו את התאים האלה לעור קרקפת בריא, ואלו הושתלו לאחר מכן על גבי עכברים ייחודיים. כתוצאה מכך התפתחה נשירת שיער במבנה קליני והיסטולוגי של מחלת האלופציה אראטה, כלומר העור האנושי שעל גבי העכברים פיתחו את המחלה. במקביל, התאים הללו תורבתו בתנאי מעבדה עם זקיקי שיער בריאים וגם במקרה הזה הם פתחו שינויים התואמים את השינויים הנצפים במחלה.

“המחקר מלמד שחשיפת זקיקי שיער ממקור בריא לחלוטין לתאי  ILC-1  המפרישים רמה גבוהה של אינטרפרון גמא, חומר הידוע כנוטל חלק מרכזי בגרימת נשירת שיער, הביאה להתפתחות האלופציה אראטה בדגם שלפנינו”, מסכם פרופ’ גילהר, “מכאן, שממצאי המחקר מעלים את האפשרות  שהתהוות האלופציה אראטה אינה תולדת מסלול אחד, בו לגנטיקה ולתאי המערכת החיסונית הקלאסית  תפקיד בלעדי, אלא קיימים מספר מסלולי היווצרות. המסקנה הינה שבמצבים מסוימים קיימת אפשרות להתוות מחלה אוטואימונית גם ללא נוכחות גורמים גנטיים וללא נוכחת תאי הלימפוציטים הקלאסיים, כפי שהיה נהוג לחשוב עד כה”.

לדברי החוקרים, נראה שמדובר  בתצפית  ראויה  לתשומת לב  ובמרכזה הופעת  סימנים בולטים של מחלה אוטואימונית על גבי רקמה אנושית בריאה, לאחר חשיפה לתאים לא שגרתיים של המערכת החיסונית. התצפית מאפשרת לימוד של אסטרטגיות טיפוליות חדשות וחדשניות למחלה שמשפיעה פיסית ונפשית על החולים בה.

למחקר הקליקו כאן

Involvement of ILC1-like innate lymphocytes in human autoimmunity, lessons from alopecia areata

eLife 12:e80768

בתמונה: פרופ’ עמוס גילהר, קרדיט צילום: הקריה הרפואית רמב”ם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine עולה כי אבחנה של פסוריאזיס אינה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה לסייע בטיפול טוב יותר בחולים. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי […]

  • ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    בילדים עם אסתמה הפרעות נשימה בשינה עשויות לפגוע במאמצים לאזן את מחלת הריאות ובאיכות החיים של הילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בילדים, אסמה והפרעות נשימה בשינה עלולות לפגוע באיכות החיים של החולים, כאשר הפרעות הנשימה בשינה עלולות להקשות על איזון מחלת הריאות. מטרת המחקר […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

  • היעילות והבטיחות של Risankizumab לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (Rheumatology and Therapy)

    היעילות והבטיחות של Risankizumab לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (Rheumatology and Therapy)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות וסבילות של Risankizumab (סקייריזי) לאורך 100 שבועות, כאשר מרבית החולים שהגיבו לטיפול לאחר 52 שבועות שמרו על התגובה לאורך זמן, ללא סוגיות בטיחות חדשות.   ברקע למחקר מסבירים כי אין נתונים רבים אודות ההשפעה ארוכת הטווח של טיפולים תרופתיים לדלקת […]

  • תוצאות חיוביות לטיפול ב-Sonelokimab כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך כנס ה-EULAR)

    תוצאות חיוביות לטיפול ב-Sonelokimab כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך כנס ה-EULAR)

    מתן טיפול ב- Sonelokimab לחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה הוביל לשיעור גבוה יותר של חולים שהשיגו שיפור של לפחות 50% במדד ACR (או American College of Rheumatology), בהשוואה לפלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2 שהוצגו במהלך כנס ה-European Alliance of Associations for Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Sonelokimab הינו נוגדן הנקשר ל-IL-17A, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול מקומי חדש להזעת-יתר בבית השחי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול מקומי חדש להזעת-יתר בבית השחי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול אנטי-כולינרגי מקומי, ג’ל Sofpironium 12.45%, לטיפול במקרים של הזעת-יתר ראשונית בבית השחי במבוגרים וילדים בגילאי 9 שנים ומעלה. על-פי ההודעה לעיתונות מטעם חברת Botanix Pharmaceuticals, אשר פיתחה את המוצר ותשווק אותו, האישור מבוסס על תוצאות שני מחקרים בשלב 3 שכללו 710 משתתפים עם […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה