גנטיקה

ירידה מהירה במדד מסת הגוף לאחר אבחנה של ליקוי קוגניטיבי קל עשויה להצביע על דמנציה (JAMA Psychiatry)

ירידה מהירה במדד מסת הגוף ומדד מסת גוף נמוך יותר כתוצאה מכך עשויים להעיד על הצור בהערכה קוגניטיבית בשאלת התפתחות דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי קל פוגע ב-16-20% מהקשישים ולמעלה משליש מהחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל יפתחו דמנציה בתוך חמש שנים ויותר. לאור זאת, זיהוי גורמי סיכון לליקוי קוגניטיבי קל עשוי לסייע בהאטת או מניעת התפתחות דמנציה.

החוקרים ביקשו לבחון את מגמות מדד מסת גוף בטווח הארוך לפני התפתחות ליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה ולבחון את הקשר בין מגמות אלו ובין פתולוגיה מוחית.

מדגם המחקר כלל 1,390 חולים עם תפקוד קוגניטיבי שמור (גיל ממוצע של 78.4 שנים; 76.5% נשים) בתחילת המחקר, אשר היו במעקב שנתי בין אוקטובר 1997 ועד דצמבר 2020. מדד הערכות נוירו-פתולוגיות, כולל מחלת אלצהיימר ופתולוגיה וסקולארית, הושלמו בבדיקות לאחר מהוות.

מהערכת מגמות מדד מסת גוף לפני ליקוי קוגניטיבי קל (939 חולים), במהלך המעקב, 371 משתתפים (39.5%) פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל, מהם 88 (23.7%) התקדמו לדמנציה. אלו שפיתחו ליקוי קוגניטיבי קל היו מבוגרים יותר, צרכו פחות אלכוהול, היו עם מדד מסת גוף נמוך יותר ובשכיחות גבוהה יותר נשאי APOE 4, בהשוואה לאלו עם תפקוד קוגניטיבי שמור לאורך המעקב. אלו שפיתחו דמנציה היו מבוגרים יותר, עם רמת פעילות גופנית נמוכה יותר (חציון פעילות של 1.0 שעות/שבוע לעומת 1.8 שעות/שבוע) ובשכיחות גבוהה יותר היו נשאי APOE 4, בהשוואה לאלו שלא פיתחו דמנציה. בהשוואה למשתתפים שנותרו עם תפקוד קוגניטיבי שמור, באלו שפיתחו ליקוי קוגניטיבי קל, מדד מסת הגוף נטה לרדת מוקדם יותר ומהר יותר.  החל משבע שנים לפני האבחנה, בקרב חולים שפיתחו ליקוי קוגניטיבי קל תועד מדד מסת גוף נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם תפקוד קוגניטיבי שמור (הבדל ממוצע של 0.96).

מהערכת מגמות מדד מסת גוף לפני בדיקה לאחר המוות, מדד מסת הגוף ירד מהר יותר בקרב משתתפים עם נטל גבוה של פתולוגיה אופיינית למחלת אלצהיימר או פתולוגיה וסקולארית.

ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של מעקב סדיר אחר השינוי במשקל הגוף בקשישים, כאשר הידרדרות מהירה יותר במדד מסת הגוף ומדד מסת גוף נמוך יותר עשויים להעיד על צורך בהערכות קוגניטיביות.

 

JAMA Psychiatry, Oct 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה