בחולים שהלכו לעולמם עקב זיהום בנגיף הקורונה זוהו שינויים מוחיים משמעותיים (Nature)

מהמחקר המולקולארי המקיף ביותר מסוגו להערכת רקמת המוח בחולים שהלכו לעולמם עקב נגיף הקורונה עולות עדויות ברורות לפיהן נגיף הקורונה גורם לשינויים מולקולאריים ניכרים במוח, למרות שלא הייתה עדות לשרידי מולקולאריים של הנגיף ברקמת המוח.

החותמת שהנגיף מותיר במוח מעידה על דלקת משמעותית והפרעה למעגלים מוחיים ודומה לחותמת שתוארה מצבים כמו מחלת אלצהיימר ומחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות.

החוקרים התבססו על ריצוף רנ”א של תא יחיד וקבעו את הפרופיל של 65,309 גרעינים שבודדו מהקורטקס הפרונטאלי והפלקסוס הכורוידאלי של שמונה חולים שהלכו לעולמם עקב זיהום בנגיף הקורונה ו-14 ביקורות שהלכו לעולמם מסיבות אחרות.

ניתוח הנתונים לא הצביע על עדות מולקולארית לנגיף הקורונה בדגימות רקמת המוח בחולים שהלכו לעולמם עקב זיהום קורונה. עם זאת, הם הופתעו מאוד לגלות כי ללא תלות בסוג התא שנבחן (סוגים שונים של תא עצב, תאי חיסון, או תאים תומכים שונים במוח) זוהו שינויים משמעותיים בהשוואה לדגימות רקמת מוח מביקורות שהלכו לעולמם מסיבות אחרות.

השינויים במוח חולי קורונה הדגימו חותמות של תהליכים דלקתיים, תקשורת חריגה של תאי עצב ושינויים נוירו-דגנרטיביים כרוניים.

השינויים במוחות חולי קורונה חפפו עם השינויים שתועדו בחולים עם הפרעות מוחיות כרוניות ווריאנטים גנטיים שנקשרו עם שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, סכיזופרניה ודיכאון. הרושם העולה הוא כי זיהום נגיפי עורר תגובה דלקתית ברחבי הגוף אשר ייתכן והוביל למעבר אותות דלקתיים לאורך מחסום דם-מוח, אשר הובילו להתפתחות תהליכים נוירו-דלקתיים במוח.

הממצאים עשויים לסייע בהבנת תסמיני ערפול מוחי, עייפות ותסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטריים אחרים זמן רב לאחר הזיהום בנגיף הקורונה.

Nature. Published online June 21, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן