גנטיקה

בחולים שהלכו לעולמם עקב זיהום בנגיף הקורונה זוהו שינויים מוחיים משמעותיים (Nature)

מהמחקר המולקולארי המקיף ביותר מסוגו להערכת רקמת המוח בחולים שהלכו לעולמם עקב נגיף הקורונה עולות עדויות ברורות לפיהן נגיף הקורונה גורם לשינויים מולקולאריים ניכרים במוח, למרות שלא הייתה עדות לשרידי מולקולאריים של הנגיף ברקמת המוח.

החותמת שהנגיף מותיר במוח מעידה על דלקת משמעותית והפרעה למעגלים מוחיים ודומה לחותמת שתוארה מצבים כמו מחלת אלצהיימר ומחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות.

החוקרים התבססו על ריצוף רנ”א של תא יחיד וקבעו את הפרופיל של 65,309 גרעינים שבודדו מהקורטקס הפרונטאלי והפלקסוס הכורוידאלי של שמונה חולים שהלכו לעולמם עקב זיהום בנגיף הקורונה ו-14 ביקורות שהלכו לעולמם מסיבות אחרות.

ניתוח הנתונים לא הצביע על עדות מולקולארית לנגיף הקורונה בדגימות רקמת המוח בחולים שהלכו לעולמם עקב זיהום קורונה. עם זאת, הם הופתעו מאוד לגלות כי ללא תלות בסוג התא שנבחן (סוגים שונים של תא עצב, תאי חיסון, או תאים תומכים שונים במוח) זוהו שינויים משמעותיים בהשוואה לדגימות רקמת מוח מביקורות שהלכו לעולמם מסיבות אחרות.

השינויים במוח חולי קורונה הדגימו חותמות של תהליכים דלקתיים, תקשורת חריגה של תאי עצב ושינויים נוירו-דגנרטיביים כרוניים.

השינויים במוחות חולי קורונה חפפו עם השינויים שתועדו בחולים עם הפרעות מוחיות כרוניות ווריאנטים גנטיים שנקשרו עם שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, סכיזופרניה ודיכאון. הרושם העולה הוא כי זיהום נגיפי עורר תגובה דלקתית ברחבי הגוף אשר ייתכן והוביל למעבר אותות דלקתיים לאורך מחסום דם-מוח, אשר הובילו להתפתחות תהליכים נוירו-דלקתיים במוח.

הממצאים עשויים לסייע בהבנת תסמיני ערפול מוחי, עייפות ותסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטריים אחרים זמן רב לאחר הזיהום בנגיף הקורונה.

Nature. Published online June 21, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה