מסקירה שנערכה ע”י ה-ProPublica וה-New York Times, לצד נתונים ממחקר נוסף שהושלם לאחרונה, עולה כי עשרות דמויות מובילות בעולם הרפואה נכשלו בשנים האחרונות לדווח על קשרים כלכליים עם חברות תרופות וחברות לטיפול רפואי, כאשר פרסמו את המחקרים שלהם בעיתונים רפואיים.

אחת הדוגמאות המובאות היא של פרופסור Howard A. Burris, הנשיא הנבחר של איגוד ה-American Society of Clinical Oncology, אשר הצהיר כי אין לו ניגודי אינטרסים בלמעלה מחמישים מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות, כולל בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine.

עם זאת, חברות תרופות שילמו למעסיקו קרוב ל-114,000 דולרים לייעוץ והרצאות וקרוב ל-8 מיליון דולרים למחקר שלו במהלך התקופה בה נדרשה חשיפה של ניגודי אינטרסים. אי ציון ניגוד האינטרסים כלל גם מאמרים שפורסמו מטעם הקבוצה שלו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

מעבר להשמטות הנרחבות מצד רופאים, מהסקירה עולה כי העיתונים עצמם לעיתים קרובות סיפקו המלצה מבלבלת ולא חייבו באופן שגרתי חשיפה של ניגודי אינטרסים מצד החוקרים, למרות שניתן היה לזהות קשרים רבים בקלות במאגר נתונים פדראלי.

כתבי עת רפואיים, אשר לעיתים קרובות מהווים מקור מידע לתגליות המדעיות העדכניות לציבור, לעיתים קרובות כוללים קשרים עם החוקרים המפרסמים את המאמרים בעיתונים שלהם. פרסום מחקר בעיתון מוביל עשוי להדגיש את הפרופיל שלהם, זאת מעבר להבלטת התרופה או המוצר הנבחן. עיתונים עשויים להגדיל את הערך שלהם דרך פרסום מחקרים ייחודיים ופורצי דרך.

בסיכומו של דבר, נראה כי מערכת הדיווח עדיין סובלת מכשלים רבים, אשר זוהו כבר לפני קרוב לעשר שנים, כאשר משרד הבריאות האמריקאי המליץ על שינויים מרכזיים באופן דיווח ניגודי אינטרסים.

ממחקר שפורסם באוגוסט האחרון עלה כי מבין 100 רופאים שקיבלו את התגמול הגדול ביותר מיצרני מכשירים בשנת 2015, ניגודי אינטרסים נחשפו רק ב-37% מהמאמרים שפורסמו בשנה העוקבת. העיתונים אינם משלימים בחינה מספקת והכללים שונים מאוד בכל מקרה.

קריאות לשקיפות עקב חששות הנוגעים לקשרים בין חוקרים ובין תעשיית הבריאות והתרופות מעלים את הסיכוי כי החוקרים, באופן מודע או לא, יטו את התוצאות לטובת החברות עימן הם קשורים.

עורכי עיתונים מדווחים כי הם מתחילים ביישום שינויים שיובילו לחשיפה סטנדרטית יותר של ניגודי אינטרסים והפחתת טעויות.

פרופסור ג’פרי בוטקין מאוניברסיטת יוטה, טען לאחרונה במאמר בכתב העת JAMA כי יש להאשים חוקרים בהתנהגות לא-הולמת כאשר אינם חושפים את הקשרים שלהם עם חברות בעלות עניין. להערכתו, הם בהחלט מסלפים את המידע עליו מתבססים אחרים לצרכיי מחקר. כסף מהווה מקור חשוב מאוד והדעות של אחרים מוטות משמעותית עקב קשרים כלכליים.

עם זאת, מהצד השני טוען העורך הראשי של כתב העת JAMA כי אישור כל ניגודי האינטרסים של כל חוקר מהווה צעד שאינו משתלם. מרבית החוקרים כנים ומעוניינים למלא את חובתם ולדווח לקוראים ולעורכים אילו ניגודי אינטרסים ייתכנו במקרה שלהם.

בצל המחלוקת המתמשכת, קבוצה בעלת השפעה, ה-International Committee of Medical Journal Editors, שוקלת מדיניות בה חוקרים המבצעים טעויות מג’וריות בכל הנוגע לחשיפת ניגודי אינטרסים, יהיו חשופים לתביעה בגין התנהגות לא הולמת במחקר.

השנה, כתב העת JAMA החל לנקוט בדרישה בה חייב את החוקרים לאשר במספר מקרים כי אין להם ניגודי אינטרסים עליהם נדרשים לדווח. איגוד ה-ASCO הקים מערכת מרכזית לדיווח על ניגודי אינטרסים לכלל העיתונים והרצאות מומחים.

מתוך מאמר ב-New York Times

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין במאמר של פרופ’ מוזס במוסף הארץ,  בו הוא מתאר גם כשלים בהתנהלות ה-FDA מול חברות תרופות ומביא כדוגמא את המקרה המפורסם של “אבנדיה”.