גנטיקה

האם קיים קשר אפיגנטי בין דלקת מפרקים שגרונית ובין מחלת הנטינגטון? (Nat Comm)

חוקרים מניו-יורק מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications על נתונים חדשים מהם עולה כי קיימת חפיפה בפרופיל האפיגנטי של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין הפרופיל האופייני למחלת הנטינגטון, ממצאים העשויים לסלול את הדרך ליעדי טיפול חדשים.

מחקר אפיגנטי מתמקד בזיהוי שינויים במבנה גנים, ללא שינוי נלווה בהכרח ברצף הדנ”א עצמו. אפיגנטיקה הפכה חשובה מאוד בהבנת מחלות רבות, מאחר ושינויים אפיגנטיים עשויים לנבוע מגורמים סביבתיים, כולל זקנה, פעילות ואורחות חיים.

החוקרים בחנו את הפרופיל האפיגנטי באמצעות תאים ממפרקים של חולי דלקת מפרקים שגרונית לזיהוי שינויים אפיגנטיים ייחודיים. הערכת כרומטין, מתילציה של דנ”א, ביטוי רנ”א ושינויי היסטון הובילה לכמות נתונים רבה שנבחנה לזיהוי משלבים אפיגנטיים בגנים של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית וזיהוי מסלולי מעבר אותות בתאים באוכלוסיית חולים.

מההערכה מקיפה של הפרופיל האפיגנטי של תאים מחולי דלקת מפרקים שגרונית והשינויים האפיגנטיים שזוהו בהם עולה כי קיים פרופיל אפיגנטי דומה באזורים בהם תאי דלקת מפרקים שגרונית מלווים במעצמים (Enhancers) ומקדמים (Promoters) פעילים, כמו גם רצפים קושרי גורמי שעתוק. ממצאים אלו היו דומים לאלו שתועדו במחלת הנטינגטון, מחלה גנטית פטאלית, שאינה ניתנת לריפוי.

Nat Comm 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

  • שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Transplantation עולה כי גאוט נפוץ מאוד בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות, כאשר אבחנה קודמת של גאוט טרם ההשתלה מנבאת התפתחות מחלה תסמינית לאחר ההשתלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט עשוי להתפתח לאחר השתלת איבר סולידי עם השלכות משמעותיות על בריאות החולים. בהעדר מידע אודות שיעורי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מעלה ביותר מ-50% את הסיכון לאבחנה של לופוס בנשים, עם סיכון גבוה כפליים באלו עם נוגדנים כנגד דנ”א סליל כפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 204,175 נשים ממחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1984-2016. המשתתפים השלימו שאלוני […]

  • התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, משלב Tofacitinib (קסלג’אנז) עם קורטיקוסטרואידים לווה בשיפור תגובה לטיפול והפחתת הצורך בטיפול הצלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים מהווה את המרכיב העיקרי של הטיפול בחולים מאושפזים עם התלקחות […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה