בדיקת דם חדשה, CancerSEEK, מסוגלת לזהות 8 סוגי סרטן נפוצים (שחלה, כבד, ושט, לבלב, קיבה, קולורקטאלי, ריאות וסרטן שד) כך מכריזים חוקרים ממרכז הסרטן של ג’ון הופקינס בבלטימור, מרילנד, במאמר שפורסם ב-Science .

הבדיקה החדשה מודדת DNA של הגידול (ctDNA) מ-16 גנים כמו גם מ-8 חלבונים המהווים ביומרקרים, ולאחר מכן , בהתבסס על יכולת למידה ממוחשבת, מתבצע ניתוח של המידע.

החוקרים מסבירים כי השימוש בשילוב של ביומרקרים נבחרים לזיהוי מוקדם עשוי לשנות את הדרך של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן. הבדיקה מבוססת על אותו רציונל של שימוש בקומבינציות של תרופות לטיפול בסרטן.

להערכתם, בעתיד, בדיקות הדם תוכלנה לשמש לזיהוי מוקדם של גידולים סרטניים באופן כזה שניתן יהיה לרפא את המחלה ע”י ניתוח בלבד. הם מוסיפים כי גם גידולים שלא ניתנים לריפוי באמצעות ניתוח בלבד יגיבו טוב יותר לטיפולים סיסטמיים כאשר המחלה מתקדמת פחות.

החוקרים מציינים שעדיין יש צורך כמובן לאשר את ממצאי המחקר בניסויים פרוספקטיביים ולבחון אם הגילוי המוקדם הוביל להפחתת תמותה ותחלואה. כמו כן הם מעריכים שעלות הבדיקה תהיה פחות מ-500 $ כאשר תצא לשוק.

במחקר עצמו השתתפו 1005 מטופלים עם סרטן בדרגה 1 עד 3 ב-8 סוגי הסרטן שצויינו. 812 מטופלים בריאים השתתפו כקבוצת ביקורת. דגימות הדם נאספו לפני ביצוע ניתוח בקבוצה עם הגידולים הסרטניים.

נעשה שימוש בבדיקת הדם CancerSEEK לזיהוי מוטציות ב-2001 דגימות של 16 גנים. בוצעה בדיקה אימונית מבוססת על מכשיר לומיניקס שעשתה שימוש בפנלים שקבעו את הרמה של 39 חלבונים, לרבות 8 המהווים ביומרקרים.

בדיקה של מטופל הוגדרה חיובית במידה ותדירות המוטציה באחד מ-16 הגנים או רמתה באחד מ-8 הפרוטאינים המשמשים כביומרקרים, או השילוב של שניהם הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת.

אלגוריתם זה בוצע באמצעות מערכת ממוחשבת לומדת והאנליזות הסטטיסטיות קבעו את חציון הרגישות והסגוליות .

חציון הרגישות של בדיקת ה- CancerSEEK היה 73% עבור גידולים סרטניים בשלב II , 78% לשלב III ו-43% לשלב I .

עבור שלב I, הרגישות הגבוהה ביותר הייתה לסרטן כבר (100%) , והנמוכה ביותר לסרטן הושט (20%).

החציון הכולל לרגישות, כלומר היכולת לזהות סרטן, היה 70% ל-8 סוגי הסרטן הנפוצים, אשר מהווים כיום למעלה מ-60% מסיבת המוות מסרטן בארה”ב.  הרגישות נעה בין 98% לסרטן השחלה ל-33% לסרטן השד.

עבור סוגי הסרטן שאין כיום בדיקת סקר מקדימה שחלה, כבד, קיבה, לבלב וושט הרגישויות נעו בין 69% ל-98% .

הסגוליות של CancerSEEK הייתה מעל 99% עם תוצאה חיובית רק ב-7 מתוך 812 הנבדקים הבריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. ל- 7 משתתפים אלה ייתכן שתוצאת הבדיקה הייתה חיובית כוזבת, או שייתכן והיו עם סרטן לא מאובחן ואסימפטומטי.

בכדי לקבוע אם הרקמה שנמצאה כחיובית בבדיקת ה- CancerSEEKהיא אכן גידול סרטני החוקרים השתמשו באלגוריתם שניתח את ה- ctDNA, רמת 8 הפרוטאינים המשמשים כביומרקרים כמו גם 31 פרוטאינים נוספים בבדיקה האימונית, ומין המטופל.

החוקרים השתמשו באלגוריתם עבור 626 חולי סרטן שקיבלו ציון חיובי ב- CancerSEEKוללא שימוש במידע נוסף, החוקרים היו מסוגלים לאתר את המקור של מיקומים אנטומיים בחציון של 83% מהמטופלים למיקום אחר בחציון של 63% . הניתוח התבסס בעיקר על סמן החלבונים. הדיוק הגדול ביותר היה בסרטן קולורקטאלי (84%) והנמוך ביותר בסרטן ריאה (39%) .

החוקרים מציינים כי בדיקות מולטי-אנליטיות אלה אינן מיועדות להחליף את בדיקות הסקירה שאינן בדיקות דם הקיימות כיום כמו אלה לגילוי מוקדם של סרטן קולורקטאלי או סרטן שד, אלא בכדי לספק מידע נוסף שעשוי לסייע בזיהוי המטופלים שצפויים בסבירות הגבוהה ביותר לפתח מממאירות.

כמו כן מסבירים החוקרים במסגרת הצגת מגבלות המחקר שמכיוון שהמשתתפים בקבוצה הפעילה היו כבר עם סרטן, אמנם עדיין ללא עדות קלינית למחלה ממאירה, שיש להניח שרמת הרגישות של הבדיקה במבחן אמת (כלומר של מטופלים בשלבים מוקדמים יותר של המחלה) תהיה נמוכה יותר.

החוקרים מאמינים שהבדיקה תוכל לשמש כבדיקת סקר לאיבחון מטופלים לא סימפטומטיים, בדומה לממוגרפיה וקולונוסקופיה.

Science  18 Jan 2018

לדיווח במדסקייפ