גנטיקה

טיפול בדליריום חד בחולים הנוטים למות (JAMA)

דליריום אינה תופעה נדירה בחולים הנוטים למות, כאשר חלק גדול מהחולים נוטים לאי-שקט ועצבנות, המובילים למצוקה של המטופל ובני משפחתו. אפשרויות הטיפול העיקריות במצבים אלו כוללות תרופות נוירולפטיות ובנזודיאזפינים, אך השימוש במשפחת התרופה האחרונה הינו נושא שנוי במחלוקת. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על עדויות חדשות ממחקר אקראי-מבוקר, לפיהן תוספת Lorazepam (לוריוון) ל-Haloperidol (הלדול) עשויה להביא לאיזון טוב יותר של אי-שקט, בהשוואה לטיפול ב-Haloperidol בלבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעה של טיפול ב-Lorazepam לעומת פלסבו, כתוספת לטיפול ב- Haloperidol בחולים עם ממאירות מתקדמת, שפיתחו דליריום ואי-שקט ממושך.

המחקר האקראי נערך ביחידת טיפול פליאטיבי ב-MD Anderson Cancer Center בטקסס וכלל 93 חולים עם ממאירות מתקדמת ואי-שקט על-רקע דליריום למרות טיפול ב- Haloperidol. במסגרת המחקר טופלו 47 חולים ב-Lorazepam במתן תוך-ורידי (3 מ”ג) ו-43 חולים טופלו בפלסבו, בשילוב עם Haloperidol (2 מ”ג) במתן תוך-ורידי עם הופעת אי-שקט.

מבין 90 משתתפים שחולקו באקראי במסגרת המחקר (גיל ממוצע של 62 שנים), 58 חולים (64%) קיבלו את תרופת המחקר ו-52 חולים (90%) השלימו את המחקר. הטיפול המשולב הוביל לירידה גדולה יותר משמעותית במדד RASS (Richmond Agitation-Sedation Scale) לאחר שמונה שעות (ירידה של 4.1 נקודות), בהשוואה לשילוב Haloperidol עם פלסבו (2.3- נקודות). הטיפול המשולב לווה בדרישה מופחתת לטיפול נוירולפטי הצלה, בהשוואה לשילוב Lorazepam עם פלסבו והטיפול היה נוח יוח יותר בעיניי המטפלים והאחיות.

החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במצוקה על-רקע דליריום והישרדות החולים. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו היפוקינזיה (3 חולים בקבוצת הטיפול המשולב (19%) לעומת 4 חולים בקבוצת Haloperidol עם פלסבו (27%)).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים המוקדמים הללו בחולים מאושפזים עם אי-שקט על-רקע דליריום בנוכחות סרטן מתקדם, תוספת Lorazepam ל- Haloperidol, בהשוואה לטיפול ב- Haloperidol בלבד הוביל לירידה גדולה יותר באי-שקט לאחר שמונה שעות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.

JAMA. Published online September 19, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pain and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Rimegepant (נורטק) מהווה טיפול בטוח ונסבל היטב במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל אלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עלולים להגביל את אפשרויות הטיפול כנגד מיגרנה. […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה