גנטיקה

שומן בטני מעלה סיכון לסרטן יותר ממדד מסת גוף או אחוז שומן גבוה (מתוך כנס ה-ESMO)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השמנה מרכזית, המוגדרת כיחס גבוה בין שומן בגו ובין שומן פריפרי, הינה גורם סיכון חשוב יותר לאבחנת ממאירות מעודף משקל בלבד.

מחקר Prospective Epidemiologic Risk Factor Study הינו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שנועד לשפר את ההבנה של מחלות תלויות-גיל בנשים לאחר-מנופאוזה בדנמרק. בין 1999 עד 2001 גייסו החוקרים למחקר 5,855 נשים בגיל ממוצע של 71 שנים.

החוקרים אספו נתונים רפואיים ודמוגרפיים אודות הנשים והשלימו בדיקת DXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry) בעת הגיוס למחקר, להערכת מסת העצם, מסת גוף רזה ללא-עצם ומסת שומן.

הנתונים סווגו לשלוש קטגוריות שונות: סרטן שד/שחלות, סרטן ריאות/מערכת עיכול וממאירויות אחרות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פיזור שומן גוף ובין הסיכון להיארעות סרטן, תוך תקנון לגורמי סיכון ידועים, כולל מדד מסת הגוף.

אבחנת ממאירות ומידע אודות גורמי תמותה נאספו עד שנת 2012, עם מעקב ממוצע של 12 שנים.

החוקרים מדווחים על אבחנה של 811 ממאירויות סולידיות בנשים ומצאו כי השמנה מרכזית נקשרה בקשר מובהק ובלתי-תלוי עם אבחנת ממאירות עד 12 שנים לאחר תחילת המחקר (יחס סיכון של 1.30). באופן מפתיע, החוקרים מדווחים כי לא מדד מסת הגוף ולא אחוז שומן בגוף לוו בסיכון משמעותי לאבחנת ממאירות.

באופן ספציפי, תועדו 293 סרטן שד ושחלות, 345 ממאירויות ריאה ומערכת עיכול ו-173 ממאירויות אחרות. מבין קטגוריות ממאירויות אלו, השמנה מרכזית זוהתה כגורם סיכון רק לאבחנת ממאירות של הריאות ומערכת העיכול (יחס סיכון של 1.42). החוקרים הופתעו עוד מכך שהשמנה מרכזית לא זוהתה כגורם סיכון לסרטן שד ושחלות.

מהערכה מעמיקה של הנתונים עלה רק סרטן ריאות ומערכת עיכול נקשר עם השמנה מרכזית (יחס סיכון של 1.68 עם סרטן ריאות ויחס סיכון של 1.34 עם ממאירות של מערכת העיכול).

החוקרים מדווחים כי גורמי סיכון נוספים לממאירות כללו גיל מתקדם, טיפול הורמונאלי חליפי ועישון, אך לאחר תקנון לגורמי סיכון אלו, שיעור השומן נותר גורם סיכון בלתי-תלוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי מניעת השמנה מרכזית מספקת את ההגנה הטובה ביותר מפני ממאירות.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology כי טיפול ב- Denosumab (פרוליה) בעת התחלת טיפול לדיכוי אסטרוגן משמר צפיפות עצם, מיקרו-ארכיטקטורה של העצם וחוזק עצם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול לדיכוי שחלתי ומעכבי ארומטז משפרים את שיעורי ההישרדות ללא-מחלה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד בשלב-מוקדם וחיובי לקולטנים לאסטרוגן, אך מאיצים אובדן […]

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה