בנשים עם שדיים המורכבים בעיקר מרקמה בלוטית צפופה, במקום שומן, סיכויים הרבה יותר גבוהים להתפתחות סרטן שד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות נשים לפי ארבע קטגוריות צפיפות שדיים: כמעט רק שומן, בעיקר שומן עם מעט רקמה צפופה; רקמה צפופה באופן מתון; ובעיקר רקמה צפופה. לאחר מכן, הם בחנו גורמי סיכון ידועים לסרטן שד: משקל האישה, היסטוריה משפחתית של המחלה, היסטוריה אישית של תוצאות ביופסיות שפירות, צפיפות שדיים ולידת תינוק לאחר גיל 30.
החוקרים כותבים כי ניתן היה למנוע כ-39% מהמקרים של סרטן שד לפני מנופאוזה וכ-26% מהמקרים של הממאירות לאחר מנופאוזה, במידה ובנשים בקטגוריית צפיפות שדיים הגבוה ביותר רקמת השד הייתה פחות צפופה.
החוקרים מוסיפים כי עליה במשקל נוטה להביא לעליה ברקמת שומן בשדיים ולהפחתת צפיפות, אך השמנה קשורה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסרטן שד בנשים מבוגרות. למעשה, 23% מממאירויות שד בנשים מבוגרות ניתנות למניעה במידה ונשים עם עודף משקל או השמנת-יתר היו יורדות במשקל עד למשקל תקין.
בהשוואה לצפיפות השדיים או השמנה, מספר גורמי סיכון אחרים לא סיפקו הסבר למספר כה רב של מקרי סרטן באוכלוסיה הכללית. סיפור משפחתי נקשר עם כ-9% מהמקרים בנשים צעירות יותר וב-8% מהמקרים בנשים מבוגרות יותר, לידת ילד בגיל מבוגר נקשרה עם עליה של 9% במקרים בנשים צעירות יותר ועליה של 5% בנשים מבוגרות יותר.
החוקרים כותבים כי רק 5-10% מהמקרים של סרטן שד המאובחנים בארצות הברית נובעים ממוטאציות גנטיות תורשתיות הקשורות עם סרטן שד. עם זאת, בנשים עם מוטאציות אלו סיכוי הרבה יותר גבוה להתפתחות סרטן, ולפתח גידולים אגרסיביים, הקשים לטיפול.
JAMA Oncol 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!