גנטיקה

חלק גדול ממקרי התמותה המיוחסים לתמותה לבבית פתאומית אינם נובעים מגורם לבבי (מתוך כנס ה-AHA)

מתוצאות מחקר חדש להערכת מקרי תמותה עקב מוות לבבי פתאומי (SCD או Sudden Cardiac Death), שהתבססו על נתיחות לאחר המוות, עולה כי 40% ממקרי התמותה הללו כלל אינם נובעים מסיבה לבבית.

החוקרים ערכו סקירה של כלל מקרי התמותה שדווחו למכון הפתולוגי בסן פרנסיסקו בין 1 בפברואר, 2011, ועד 1 במרץ, 2014. מבין 20,441 מקרי תמותה מדווחים, 525 כללו אבחנה של מוות לבבי פתאומי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות היסטוריה רפואית, טיפול תרופתי, גליון הפרמדיק וקצב הלב, חקירת עדים/בני משפחה וממצאים בבדיקה לאחר המוות ובדיקת רעלים. שיעור הנתיחות לאחר המוות עמד על 83%.

מהנתונים עלה כי שיעורי היארעות מוות לבבי פתאומי היו שונים בין מינים ובין גזעים, כאשר הסיכון הגדול ביותר תועד בגברים שחורים ואילו נשים היספאניות היו בסיכון הנמוך ביותר. מקרי התמותה הנפוצים ביותר, שאינם על-רקע הפרעת קצב לב פתאומית, נבעו ממינון יתר סמוי או סיבה נוירולוגית.

מחלת עורקים כלילית נקשרה עם שליש ממקרי המוות הלבבי הפתאומי ו-57% ממקרי תמותה עקב הפרעת קצב לב פתאומית.

מבין 525 המקרים של מוות לבבי פתאומי, 293 (56%) נבעו מהפרעות קצב לב, 22 (4%) נבעו מגורמים לבביים אחרים ו-210 מקרים (40%) נבעו ממקור לא-לבבי. האתיולוגיות השתנו ממחלת עורקים כלילית כרונית (117 מקרי תמותה) לקרדיומיופתיה (53 מקרי תמותה) להיפרטרופיה (44 מקרי תמותה) ואספירציה/תשניק (חמישה מקרי תמותה).

החוקרים מציינים כי חשוב להכיר בכך שחלק גדול ממקרי דום לב אינם נובעים מאתיולוגיה ספציפית וישנה חשיבות רבה לאופן הגדרת היארעות מחלת לב כלילית משמעותית.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה