גנטיקה

ההשפעה של תרופות שונות להפחתת רמות LDL על הסיכון למחלות לב וכלי דם (JAMA)

ממטה-אנליזה חדשה, שפורסמה בכתב העת JAMA, עולות תוצאות סותרות עם חלק מהטיפולים התרופתיים שאינם סטטינים, הפועלים במנגנון דומה או מקביל לסטטינים להפחתת רמות כולסטרול ואירועים קרדיווסקולאריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין הפחתת רמות LDL ובין הירידה היחסית בסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפולים תרופתיים שונים (סטטינים ולא-סטטינים). הם השלימו חיפוש במאגרי MEDLINE ו-EMBASE בחיפוש אחר מאמרים שפורסמו בין 1966 עד יולי 2016. קריטריוני ההכללה כללו מחקר קליני, אקראי, עם דיווח על תוצאים קליניים שכללו אוטם שריר הלב. החוקרים לא כללו בסקירה מחקרים שארכו פחות משישה חודשים או כללו פחות מ-50 אירועים קליניים.

הסקירה כללה תשעה סוגים שונים של טיפולים להפחתת רמות LDL. שני חוקרים בלתי-תלויים אספו את הנתונים וניתחו את הממצאים. התוצא העיקרי הוגדר כסיכון היחסי לאירועים וסקולאריים מג’וריים (משלב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי חד או תסמונת כלילית חדה אחרת, רה-וסקולריזציה כלילית, או אירוע מוחי) על-רקע הפחתה אבסולוטית של ריכוז LDL.

מדגם המחקר כלל 312,175 משתתפים, בגיל ממוצע של 62 שנים, מ-49 מחקרים שונים עם 39,645 אירועים וסקולאריים מג’וריים. הסיכון היחסי לאירוע וסקולארי מג’ורי לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL עמד על 0.77 עם סטטינים, 0.75 עם התערבויות מוכחות שאינן סטטינים הפועלות בעיקר דרך הגברת ביטוי קולטנים ל-LDL (כולל דיאטה, סופחי חומצות מרה, מעקף אילאום ו-Ezetimibe).

עם שילוב חמש ההתערבויות יחדיו, הסיכון היחסי עמד על 0.77 לאירועים וסקולאריים מג’וריים לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL. באשר להתערבויות אחרות, הסיכון היחסי הנצפה לעומת הצפוי על-בסיס דרגת הירידה בריכוז LDL עמד על 0.94 לעומת 0.91 ל-Niacin; 0.88 לעומת 0.94 עם פיבראטים (נמוך מהצפוי, כלומר ירידה גדולה יותר בסיכון); 1.01 לעומת 0.90 עם מעכבי CETP (גדול מהצפוי, כלומר ירידה  קטנה יותר בסיכון); ו-0.49 לעומת 0.61 עם מעכבי PCSK9.

הירידה האבסולוטית בריכוז LDL הייתה קשורה באופן מובהק עם השיעור האבסולוטי של אירועים כליליים מג’וריים (11,301 אירועים, כולל תמותה כלילית או אוטם לבבי) במחקרי מניעה ראשונית (שיעור אירועים נמוך ב-1.5% לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל) ובמחקרי מניעה שניונית (ירידה של 4.6% בשיעור האירועים לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל).

מנתוני המחקר עולה כי הטיפול בסטטינים ותרופות שאינן-סטטינים, הפועלות דרך הגברת ביטוי קולטנים ל-LDL להפחתת ריכוז LDL עם סיכון יחסי דומה לאירועים וסקולאריים מג’וריים לכל שינוי בריכוז LDL. רמות LDL נמוכות יותר נקשרו עם שיעור נמוך יותר של אירועים כליליים מג’וריים.

JAMA. 2016;316(12):1289-1297

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה