בחולים לאחר כריתה מלאה של מלנומה בשלב 3 טיפול אדג’וונטי ב- Ipilimumab(יירבוי) לווה בהישרדות ארוכה יותר, בהשוואה לטיפול בפלסבו, כך עולה מהתוצאות העדכניות ממחקר CA184-029, שפורסמו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) וכן בכתב העת New England Journal of Medicine.
לאחר שהחולים השלימו כריתה מלאה של מלנומה עורית בשלב 3, החוקרים חילקו אותם באקראי לטיפול ב- Ipilimumab במינון 10 מ”ג/ק”ג (475 חולים) או פלסבו (476 חולים), שניתנו אחת לשלושה שבועות. החולים טופלו בארבע מנות, לאחר מכן טופלו אחת לשלושה חודשים למשך עד שלוש שנים או עד הישנות מחלה או רעילות בולטת. הישרדות ללא-הישנות הוגדרה כתוצא העיקרי של המחקר. תוצאי סיום משניים כללו הישרדות כוללת, הישרדות ללא-גרורות מרוחקות ובטיחות הטיפול.
חציון משך המעקב עמד על 5.3 שנים, שיעורי ההישרדות ללא-הישנות לאחר חמש שנים עמדו על 40.8% עם Ipilimumab, בהשוואה ל-30.3% עם פלסבו (יחס סיכון להישנות או תמותה של 0.76). שיעורי ההישרדות הכוללת לאחר חמש שנים עמדו על 54.4% עם פלסבו (יחס סיכון לתמותה של 0.72). שיעורי הישרדות ללא גרורות מרוחקות לאחר חמש שנים עמדו על 48.3% עם Ipilimumab, בהשוואה ל-38.9% עם פלסבו (יחס סיכון לתמותה או גרורות מרוחקות של 0.76).
אירועים חריגים בדרגה 3 או 4 תועדו ב-54.1% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Ipilimumab לעומת 26.2% ממטופלי פלסבו. אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון, בדרגה 3 או 4, תועדו ב-41.6% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Ipilimumab לעומת 2.7% מהמטופלים בפלסבו. בקבוצת הטיפול ב- Ipilimumab תועדו חמישה מקרי תמותה בשל אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי כטיפול אדג’וונטי למלנומה בסיכון-גבוה, בשלב III, Ipilimumab במינון 10 מ”ג/ק”ג הוביל לשיעורים גבוהים יותר משמעותית של הישרדות ללא-הישנות, הישרדות כוללת והישרדות ללא-גרורות מרוחקות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!