בנשים עם סרטן שד גרורתי עם עדות למוטאציות בקולטנים לאסטרוגן, המהלך הקליני עשוי להיות וריאבילי, עם הישנויות בתוך חודשים או שנים. זיהוי המטופלות בהן צפויה בקרה טובה של המחלה עם טיפול הורמונאלי יחיד אל מול הנשים הנדרשות לטיפול במספר תרופות לשמירת התגובה לטיפול מהווה אתגר קליני משמעותי. כעת, מניתוח נתוני מחקר BOLERO-2 עולה כי שתי מוטאציות ב-ESR1 (Estrogen Receptor α) Y537S ו-D538G נפוצות בנשים עם סרטן שד גרורתי שטופלו בעבר במעכבי ארומטז. מוטאציות אלו מלוות בביולוגיה אגרסיבית יותר של הגידול ותוצאות גרועות יותר.
במסגרת המחקר השלימו החוקרים בדיקות cfDNA (Cell-Free DNA) מדגימות דם ממשתתפות במחקר BOLERO-2. מדגם המחקר כלל נשים מ-189 מרכזים ב-24 מדינות, כולן עם סרטן שד גרורתי, שחולקו באקראי ל-Exemestane עם פלסבו או Exemestane עם Everolimus. המחקר התמקד בנשים לאחר-מנופאוזה עם אבחנה של סרטן שד גרורתי וחשיפה קודמת למעכבי ארומטז.
דגימות דם היו זמינות עבור 541 מבין 724 נשים (74.7%). החוקרים בחנו את ההשפעה של מוטאציות על ההישרדות הכוללת של האוכלוסיה וההשפעה של המוטאציה על הישרדות ללא-התקדמות לפי קבוצת הטיפול.
מבין 541 הנשים הזמינות להערכה, ב-156 דגימות (28.8%) זוהתה מוטאציית D538G (21.1%) ו/או Y537S (13.3%), וב-30 נשים זוהו שתי המוטאציות. מוטאציות אלו לוו בהישרדות כוללת קצרה יותר (32.1 חודשים ללא מוטאציות, 25.99 חודשים עם D538G, 19.98 חודשים עם Y537S ו-15.15 בנוכחות שתי המוטאציות). בנוכחות מוטאציית D538G לטיפול ב-Everolimus עם Exemestane תועדה תועלת דומה מבחינת הישרדות ללא-התקדמות לזו שתוארה בנשים ללא המוטאציות הללו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מוטאציות ESR1 נפוצות בנשים עם סרטן שד גרורתי, לאחר טיפול במעכב ארומטאז. מוטאציות D538G ו-Y537S לווה בביולוגיה אגרסיבית יותר של הגידול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!