מחצית מהאנשים אשר יפיקו תועלת מהבדיקה אינם מועמדים כיום לבדיקה על פי ההתוויות הקיימות לידיעת סטטוס ה- BRCA יש השלכות מצילות חיים

חוקרים בינלאומיים מובילים בתחום סרטן השד השתתפו ביום עיון שערכו המרכז הרפואי סורוקה,כללית וקרן שירותי בריאות לישראל (Israel Healthcare Foundation ) שעסק בשאלה: “האם נכון שהאוכלוסיה הכללית תעבור בדיקות שגרתיות לגילוי נטייה תורשתית לסרטן השד?” הגיעו למסקנה כי מודל הבדיקות הקיים המתמקד בהיסטוריה משפחתית אינו עובד, וכי מהנתונים  עולה כי מחצית מהאנשים אשר יימצאו אצלם מוטציות מסוכנות אינם מועמדים כיום לבדיקה.

כיום, בדיקות לגילוי שינויים תורשתיים כמו מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 מתבצעות רק כאשר קיימת היסטוריה משפחתית המעלה חשד לנטייה גנטית. אך בשל מגוון סיבות, ייתכן כי גישה זו אינה מצליחה לאתר אנשים מסוימים הנושאים מוטציות אלה, ועל כן שוללת מהם את ההזדמנות ליישם אסטרטגיות מניעה. לנשים הנושאות את מוטציית BRCA יש סיכוי של 85 אחוז לחלות בסרטן השד או סרטן השחלות במהלך חייהן, וגברים עם מוטציות אלה נמצאים גם הם בסיכון מוגבר.

קרן ריפוי סרטן השד (Cure Breast Cancer Foundation ) שותפה למפגש. הפאנל התכנס לדיון בדלתיים סגורות ביום ראשון 10 ביולי,  ולאחר מכן מובילי הדיון הציגו את מסקנותיהם במסיבת עיתונאים שנערכה במלון ענבל שבירושלים.

פרופ’ לארי נורטון, MD , מנהל רפואי של המרכז לבריאות השד ע”ש אבלין ה. לאודר במרכז הרפואי ממוריאל סלואן קטרינג (Memorial Sloan Kettering ) בניו יורק, עמד בראש הכנס. במסיבת העיתונאים הצטרפו אליו ד”ר אהוד דודסון מנהל המרכז הרפואי סורוקה, פרופ? דויד גפן מנהל שירות סרטן שד בסורוקה, פרופ’ קנת אופיט, ראש המחלקה לגנטיקה קלינית במרכז הרפואי ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, פרופ’ ג’ודי גרבר, בעבר נשיאת האיגוד האמריקאי לחקר הסרטן (American Association for Cancer Research ), ומספר אנשי מפתח אחרים אשר חלקו מתובנותיהם בדיונים.

“שמחנו לשמוע שישנה הסכמה רחבה בקרב קבוצה מגוונת של מומחים מארצות הברית, אירופה וישראל, כולם אזורי מפתח בנושא. מצאנו כי אם אדם משתייך לקבוצות מסוימות ללא היסטוריה משפחתית אין משמעות הדבר כי הוא אינו צריך להיבדק, מפני שייתכן שיש לו מוטציה הגורמת לסרטן. אמר נורטון. “מכאן נובע כי יש לשנות את הכללים לביצוע בדיקות. כמו כן, יש לבחון את ההשלכות הפסיכולוגיות, הרפואיות והכלכליות הנוגעות לצורך להרחיב את הבדיקות”.

“הידיעה כי אדם נושא מוטציה מסוכנת עשויה להציל חיים”, הוא מוסיף, “מפני שניתן לפעול כדי לצמצם את הסיכונים שלו”. “חברי הפאנל יכתבו מאמר המסכם את ממצאיו ומתכוונים להיפגש שוב לשם מעקב”.
נורטון, בעבר נשיא האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ומי שהתמנה בעבר על ידי נשיא ארה”ב למועצה הלאומית המייעצת לסרטן, הקדיש את חייו למיגור מחלת הסרטן באמצעות טיפול רפואי אפקטיבי, מחקר מעבדתי וקליני, מאמצי הסברה ופעילות בממשל. כיום הוא עומד בראש הקתדרה ע”ש סארופים (Sarofim ) לאונקולוגיה קלינית, ומכהן כמנהל המרכז לבריאות השד ע”ש אבלין ה. לאודר במרכז הרפואי ממוריאל סלואן קטרינג.

“שמחנו למלא תפקיד כה חשוב כדי לכנס מומחים אלה יחד במטרה לעסוק בנושא בעל חשיבות מכרעת לנשים בכל מקום, אך הוא רלבנטי אף יותר לאוכלוסייה הרב-תרבותית של הנגב”, אמר ד”ר דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה. “אנו נמשיך במאמצינו לשתף פעולה עם מיטב החוקרים בעולם בנושא זה”.

המרכז הרפואי סורוקה הוא אחד מבתי החולים הגדולים והמובילים בישראל, המשרת אוכלוסיה של למעלה ממיליון תושבים ומכסה יותר מ- 60 אחוז משטחה של מדינת ישראל.

הקרן לשירותי בריאות לישראל (Israel Healthcare Foundation ) היא ארגון אמריקאי עצמאי ללא מטרות רווח (במעמד ‏ ‎501-c3 ) המקדם ומייצג את צורכי הבריאות הלאומיים של ישראל. בהתאם למשימתה, הקרן תומכת בשירותי בריאות כללית ובארגונים נוספים, מקימה שותפויות אסטרטגיות, מגייסת כספים ומחלקת מענקים כספיים חדשים. שירותי בריאות כללית, על 4.3 מיליון חבריה, היא הרשת הגדולה בישראל לשירותי בריאות, עם 14 בתי חולים ויותר מ- 1,400 מרפאות ומתקנים רפואיים.

נמסר על ידי ענבר גוטר, דוברת / שרון אדרי, ע’ דוברת