הודעת משרד הבריאות

כמדי שנה מפרסם ארגון ה-OECD את נתוני הבריאות של 34 המדינות החברות בארגון. בעקבות זאת, מפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דו”ח “מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD 2014″. הדו”ח נכתב על ידי ניר קידר ורני פלוטניק.

מאגר המידע של ה-OECD מאפשר להשוות את ישראל למדינות החברות בארגון במספר רב של מדדים. בדוח זה נבחרו למעלה מ-40 מדדים בהם ניתן לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון – להלן עיקרי הממצאים המופיעים בדוח:

• אחוז ההוצאה על בריאות מהתוצר בישראל עלה ל-7.6%, אך הוא עדיין מהנמוכים במדינות ה-OECD (מקום 10 מתחתית הרשימה) לעומת ממוצע 9.0%. 


• שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 38% לעומת 27% בלבד ב-OECD (מקום 7 מתחתית הרשימה).


• אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- .OECD שיעור בני הגילאים 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 11.1 אחוזים לעומת 16.6 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני 65 ומעלה בישראל, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050.


• שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (רביעי לפני אחרון) ועומד על כ- 2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב- .OECD יש לציין כי השנה שינו ב-OECD את ההגדרות ומיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרה של מיטות כלליות ולכן ישנו שינוי בשיעור המיטות. שינוי זה משפיע גם על הנתונים בנוגע לשהייה הממוצעת ושיעורי התפוסה.


• שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי (שעומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.5). בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו ביותר בארגון 91.8 אחוז בישראל, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.


• שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עלה בשיעור ניכר ועומד על 4.0. למרות ההגדלה המשמעותית במספר מכשירי ה-MRI, ישראל  נמצאת במקום נמוך לעומת ממוצע OECD העומד על 14.9. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל.


• שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.1 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD.


• אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון פירמידת הגילאים במדינות שונות הינו יחס התלות המבטא את היחס בין שתי קבוצות הגיל (עד 14 ומ- 65 ומעלה)  לבין שאר תושבי ישראל (בגילאי 15-64). זהו היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה.יחס התלות בישראל הוא 63.3 אחוזים, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.


• תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- .OECD תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי  בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה OECD  (בישראל 80.3 לעומת ממוצע של 77.9) והיא השביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על פחות משנה (84.1 לעומת 83.3). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-14 בקרב מדינות הארגון.


• שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2014 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות ה-OECD .


• שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב”ן של קופות החולים) בישראל עומד על 85.5 אחוז לעומת ממוצע של 36 אחוז במדינות ה-OECD. מדובר בשיעור השני בגודלו מבין מדינות ה-OECD.


• בדוח מפורסמים נתונים שפרסם ה-OECD ומראים כי מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים ביותר בכל הקשור ליעילות מערכת הבריאות ותוצאותיה. במדד “איכות החיים” של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השביעי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום התשיעי בקרב נשים והשביעי בקרב גברים.

“הנתונים שמפרסם ארגון ה OECD מראים שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ויש לנו מערכת בריאות איכותית. בין היתר הנתונים גם מדגישים מקומות שבהם עלינו להשתפר. התוכניות שאני מוביל במשרד בתחומי המיון, מכשירי ה MRI,קיצור התורים ומניעת זיהומים יתרמו להמשך שיפור מערכת הבריאות בישראל והמשך קידומה למול מדינות ה- OECD.”

בתגובה לדוח ציין מנכ”ל המשרד, משה בר סימן טוב: “נתוני ה-OECD משקפים מהימנה את מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD בנושא תשתיות במערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי. המשרד נוקט בימים אלו בפעולות משמעותיות לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI, קיצור זמני ההמתנה לניתוחים במערכת הציבורית ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים.