מחקר ישראלי שבוצע בשערי צדק מדווח כי ככל שמנת המשכל עולה כך עולה משמעותית ובאופן מובהק סטטיסטית התחלואה באסתמה. החוקרים מדווחים כי בדקו את שכיחות האסתמה בקרב כ-315,000 צעירים בני 17 לפני גיוסם וכן את מנת המשכל שלהם. לצורך כך, נעשה שימוש במאגר נתונים ממוחשב של המתגייסים לצה”ל. המטרה הייתה לראות אם קיים קשר בין תחלואה באסתמה לבין הדפ”ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) של צעירים לפני גיוס – שנקבע על סמך סדרת מבחנים פסיכוטכניים שונים. אשר מקבילים למבחני IQ. ציון הדפ”ר נע בין 10 (הנמוך ביותר) ל-90 (הגבוה ביותר). החוקרים מדוחים כי 21,728 מתוך ה-315,000 (6.9%) נערים סבלו מאסתמה פעילה. לאחר מכן נבדקה התחלואה באסתמה בכל מנת משכל: מהנמוכה ביותר – דפ”ר 10, ועד הגבוהה ביותר – דפ”ר 9 . כאמור נמצא קשר מובהק בין שיעור התחלואה באסתמה לבין ציון הדפ”ר, כשאלו עם הדפ”ר הגבוה היו בסיכון גבוה יותר של 50% לחלות באסתמה בהשוואה לאלו עם דפ”ר 10 .
לחוקרים יש שני הסברים אפשריים לתופעה . האחד – מודעות גבוהה יותר בקרב משפחות משכילות ולכן שיעור איבחון גבוה יותר, והשני – תאוריית ההיגיינה הידועה (יותר היגיינה – יותר אסתמה) שסביר להניח שרלבנטית יותר למשפחות משכילות ובעלות אמצעים. ד”ר כהן מציין במאמר ב”הארץ” שבגיל מבוגר יותר תחלואה באסתמה קשורה דווקא למנות משכל נמוכות יותר ואחד ההסברים הוא העובדה שהתקפי האסתמה גורמים למחסור בחמצן ולפגיעה בתפקוד קוגניטיבי .
Pediatric Pulmonology, DOI: 10.1002/ppul.23443
למאמרו של ד”ר שלמה כהן, החוקר הראשי במחקר , באתר “הארץ”
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!