גנטיקה

מחלת כליות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים נרכשים באשפוז (Clin J Am Soc Nephrol)

בקרב חולים מאושפזים עם מחלת כליות כרונית חלה עליה של 19% בסיכון להתפתחות סיבוכים הנרכשים בבית החולים, בהשוואה לאלו עם תפקוד כלייתי תקין, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Alberta Kidney Disease Network וסקרו את הרשומות של למעלה מחצי מיליון מבוגרים מאושפזים בתקופה שבין 1 באפריל, 2003, ועד 31 במרץ, 2008, תוך השוואת שיעור הסיבוכים באשפוז בין אלו עם ובלי מחלת כליות כרונית. חולים עם כשל כלייתי לא נכללו במחקר.

מבין כלל המדגם, 42,036 פיתחו לפחות סיבוך אחד הניתן למניעה, שהוגדר כאירוע מזיק או תוצא שלילי עקב תהליכי טיפול, במקום התקדמות טבעית של מחלה או הגורם העיקרי לאשפוז בבית החולים.

שיעור המאושפזים עם לפחות סיבוך נרכש אחד בבית החולים עמד על 13% בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית ו-7% באלו עם תפקוד כלייתי תקין. לאחר תקנון לגורמים אחרים, כולל גיל, סיבת אשפוז דחופה או אלקטיבית ומחלות רקע, יחס הסיכויים לסיבוכים הנרכשים באשפוז בחולים עם מחלת כליות כרונית עמד על 1.19.

יתרה מזאת, הסיכון לסיבוך הנרכש באשפוז עלה עם ירידה בתפקוד הכלייתי.  כל ירידה של 5 ml/min/1.73m2 בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער לוותה בעליה של 1% בסיכון לסיבוכים הנרכשים באשפוז. בחולים עם מחלת הכליות הכרונית בקטגוריה החמורה ביותר נרשמה עליה של 78% בסיכון לסיבוכים הנרכשים באשפוז.

החוקרים השלימו ניתוח משני של הנתונים במטרה לקבוע את השיעור היחסי של סיבוכים שלעיתים ניתנים למניעה וסיבוכים שתמיד ניתנים למניעה. בקבוצת החולים עם מחלת כליות כרונית, 9.8% מהחולים אובחנו עם לפחות סיבוך אחד שלעיתים ניתן למניעה, בהשוואה ל-5.4% מאלו ללא מחלת כליות כרונית, והסיכון היחסי המתוקן לסיבוכים הניתנים למניעה עמד על 1.17. בחולים עם מחלת כליות חמורה יותר תועד גם סיכון מוגבר לסיבוכים הניתנים למניעה, כאשר יחס הסיכויים בקבוצת החולים עם מחלת הכליות החמורה ביותר עמד על 1.78.

הסיבוכים הנפוצים ביותר באשפוז בחולים עם מחלת כליות כרונית כללו סיבוכים קרדיווסקולאריים, נשימתיים וסיבוכים אחרים של טיפול ניתוחי ורפואי. 

חולים עם מחלת כליות כרונית היו מבוגרים יותר מחולים ללא מחלת כליות כרונית (72.1 לעומת 50.6 שנים) עם אשפוז ממושך יותר (10.6 לעומת 7.1 ימים). האבחנה הנפוצה ביותר לאשפוז חולים עם מחלת כליות כרונית הייתה מחלה סירקולטורית (20.8% מהאשפוזים של חולים עם מחלת כליות כרונית). בחולים ללא מחלת כליות כרונית, מחלות של מערכת העיכול היוו את האבחנה הנפוצה ביותר (14.2% מהאשפוזים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים עם מחלת כליות כרונית עשויים להיות מועדים למגוון רחב של סיבוכים במהלך האשפוז, כולל דימומים, רעילות תרופתית, סוגיות הנוגעות למינוני טיפול ונטיה לזיהומים.

Clin J Am Soc Nephrol. Published online May 11, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה