השימוש בטיפול כימותרפי אדג’וונטי במנות צפופות (Dose Dense) בנשים עם סרטן שד לפני-מנופאוזה מלווה בשיפור משמעותי בשיעורי ההישרדות הכוללים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי העשירי מטעם ה-EBCC (European Breast Cancer Conference).
החוקרים ערכו מטה-אנליזה של שני מחקרים גדולים, אקראיים, בשלב 3, להשוואת טיפול כימותרפי אדג’וונטי שניתן כל שבועיים (Dose Dense) או כל שלושה שבועות (מרווח סטנדרטי).
במחקר MIG1 הנשים עם סרטן שד עם מעורבות בלוטות או סרטן שד בסיכון גבוה ללא-מעורבות בלוטות חולקו באקראי לטיפול בשישה מחזורי FEC (Flurouracil/Epirubicin/Cyclophosphamide) כל שבועיים (DD) או כל שלושה שבועות (טיפול סטנדרטי).
במחקר GIM2 נשים עם סרטן שד מוקדם עם מעורבות בלוטות חולקו באקראי לטיפול בארבעה מחזורי טיפול DD או טיפול סטנדרטי במשלב EC (Epirubicin/Cyclophosphamide) או FEC ולאחר מכן ארבעה מחזורי טיפול במנות צפופות או במרווח סטנדרטי ב-Paclitaxel.
מספר מחזורי הטיפול (ארבעה עם EC או FEC וארבעה עם Paclitaxel) ומינון הטיפול היו דומים בכל זרועות הטיפול.
הסקירה כללה 1,549 נשים: 528 מבין 1,214 ממחקר MIG1 ו-1,021 מבין 2,091 נשים ממחקר GIM2.
במחקר MIG1, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר עשר שנים עמדו על 84.9% עם טיפול במנות צפופות ועל 79.1% עם טיפול במרווחים סטנדרטיים (יחס סיכון של 0.72). תוצאות דומות תוארו במחקר GIM2 (88% לעומת 77.3%, יחס סיכון של 0.71).
מסיכום התוצאות עלה כי טיפול כימותרפי במנות צפופות הביא לשיפור משמעותית בשיעורי ההישרדות הכוללים, בהשוואה לטיפול במרווחים סטנדרטיים (יחס סיכון של 0.71). טיפול כימותרפי במנות צפופות לא לווה בסיכון מוגבר להתפתחות אמנוריאה על-רקע הטיפול (יחס סיכויים של 1.05).
במחקר MIG1, 160 נשים (59.9%) תחת טיפול בגישת DD ו-159 נשים (60.9%) בגישת הטיפול הסטנדרטי פיתחו אמנוריאה על-רקע הטיפול (יחס סיכויים של 1.15). במחקר GIM2, 229 נשים (46.3%) ו-235 נשים (44.7%) פיתחו אמנוריאה על-רקע הטיפול (יחס סיכויים של 1.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר עולה כי טיפול כימותרפי אדג’וונטי במנות צפופות בנשים עם סרטן שד לפני מנופאוזה מלווה בשיעורי הישרדות כוללים טובים יותר, בהשוואה לטיפול כימותרפי הניתן במרווחים סטנדרטיים.
מתוך הכנס השנתי העשירי מטעם ה-EBCC
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!