במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים כי בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small-Cell Lung Cancer), חיובי ל-PD-L1, לאחר טיפול קודם, הטיפול ב- Pembrolizumab (קיטרודה) מביא להארכת משך ההישרדות הכולל, עם פרופיל סיכון-תועלת חיובי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות התקדמות שחלה לאחרונה בטיפול ב-NSCLC מתקדם, עדיין נדרש טיפול יעיל למחלה מתקדמת.
מדובר במחקר אקראי, בתווית-פתוחה, בשלב 2/3, שנערך ב-202 מרכזים רפואיים ב-24 מדינות. חולים עם NSCLC וביטוי PD-L1 ברמה של לפחות 1% מתאי הגידול, שקיבלו טיפול קודם, חולקו באקראי לטיפול ב- Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג, או Docetaxel במינון 75 מ”ג למ”ר, אחת לשלושה שבועות. תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי ההישרדות הכוללים ואת שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות, הן בכלל האוכלוסיה והן בחולים עם ביטוי PD-L1 של לפחות 50% מתאי הגידול.
בתקופה שבין 28 באוגוסט, 2013, ועד 27 בפברואר, 2015, גויסו למחקר 1,034 חולים: 345 חולקו לטיפול ב- Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, 346 חולקו ל- Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג ו-343 חולקו לטיפול ב-Docetaxel. עד 30 בספטמבר, 2015, 521 חולים הלכו לעולמם.
בכלל האוכלוסיה, חציון ההישרדות הכולל עמד על 10.4 חודשים עם Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, 12.7 חודשים עם Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג ו-8.5 חודשים עם Docetaxel. שיעורי ההישרדות הכוללים היו ארוכים משמעותית עם Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, בהשוואה ל-Docetaxel (יחס סיכון של 0.71, p=0.0008) ועם Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג, בהשוואה ל-Docetaxel (יחס סיכון של 0.61, P<0.0001). חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 3.9 חודשים עם Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, 4 חודשים עם Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג ו-4 חודשים עם Docetaxel, ללא הבדל מובהק בין Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג ובין Docetaxel או בין Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג ובין Docetaxel.
בקרב חולים עם ביטוי PD-L1 בלפחות 50% מתאי הגידול, שיעורי ההישרדות הכוללים היו ארוכים יותר משמעותית עם Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, בהשוואה ל-Docetaxel (חציון של 14.9 חודשים, לעומת 8.2 חודשים, יחס סיכון של 0.54, p=0.0002) ועם Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג, בהשוואה ל-Docetaxel (17.3 חודשים לעומת 8.2 חודשים, p<0.0001). בדומה, באוכלוסיית חולים זו, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות היו ארוכים משמעותית עם Pembrolizumab במינון 2 מ”ג לק”ג, בהשוואה ל-Docetaxel (חציון של 5 חודשים לעומת 4.1 חודשים, יחס סיכון של 0.59, p=0.0001) ועם Pembrolizumab במינון 10 מ”ג לק”ג בהשוואה ל-Docetaxel (5.2 חודשים לעומת 4.1 חודשים, יחס סיכון של 0.59, p<0.0001).
תופעות לוואי בדרגה 3-5 על-רקע הטיפול היו פחות נפוצות עם Pembrolizumab בהשוואה ל-Docetaxel (13% מאלו שטופלו במינון 2 מ”ג לק”ג, לעומת 16% עם טיפול במינון 10 מ”ג לק”ג ו-35% עם Docetaxel).
ממצאי המחקר מבססים כי Pembrolizumab הינה אפשרות טיפול חדשה לאוכלוסיית חולים זו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!