הודעת משה”ב

מתוך דו”ח ה OECD: השיפור באיכות הטיפול הרפואי איטי מכדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם העלייה במספר  האנשים הסובלים ממחלה כרונית אחת או יותר, מה שגורם לאבדן חיי אדם רבים במדינות ה-OECD, כך עולה מדוח ה-OECD החדש.

הדוח – Health at a Glance 2015, המתפרסם היום, מציג נתונים מהמדינות השונות לגבי מדדים רבים בתחום הבריאות ומאפשר להשוות בין המדינות ולעקוב אחר השינויים לאורך זמן. מהדוח עולה כי כל המדינות השתפרו במדדים שונים של איכות הטיפול וכן בהתמודדות עם הרגלי חיים המזיקים לבריאות כמו השמנה ושתיית אלכוהול מופרזת. עוד עולה מהדוח כי אף מדינה לא הצליחה להגיע לביצועים טובים באופן עקבי בכל המדדים של איכות הטיפול, גם לא מדינות בהן ההוצאה על בריאות היא גבוהה מאוד. הדבר מלמד על כך, שבכל המדינות יש מקום לשיפור במניעה, באבחון מוקדם ובטיפול בבעיות הבריאותיות השונות.

בארצות הברית לדוגמא, יש הישגים טובים בטיפול אקוטי בחולים עם התקף לב או שבץ מוחי ובצמצום התמותה מכך, אבל אינה מצליחה להגיע להישגים טובים במניעת אשפוזים של חולים במחלות כרוניות כגון אסתמה וסוכרת. לעומת זאת, בספרד, פורטוגל ושוויץ המצב הפוך, במדינות אלו שיעור האשפוזים עקב מחלות כרוניות נמוך יחסית, אך שיעור התמותה של חולים המאושפזים עם התקף לב או שבץ מוחי גבוה יחסית. לפינלנד ושבדיה מדדים טובים של הישרדות חולים עם סרטן השד, המעי הגס או סרטן של צוואר הרחם, ואילו בצ’ילה, פולין, צ’כיה, בריטניה ואירלנד ההישרדות של חולים בסוגי סרטן אלה פחות טובה.

בישראל, שיעורי האשפוז עקב אי ספיקת לב, אסתמה או מחלות בדרכי הנשימה התחתונות (COPD), המוגדרים כאשפוז בר מניעה, מצביעים על שיעור אשפוז נמוך עקב אי ספיקת לב, לעומת שיעור אשפוז גבוה עקב אסתמה ו-COPD בהשוואה לממוצע ה- OECD. שיעור האשפוז המתוקנן לגיל עקב אי ספיקת לב בישראל ירד מ- 277.5 ל- 100,000 נפש בגיל 15 ומעלה בשנת 2008 ל- 233.9 בשנת 2013, בהשוואה ל- 256.9 ו-244.4, בהתאמה באותן שנים, בממוצע ה-OECD. השיעור שהיה גבוה בעבר בישראל בהשוואה ל-OECD ירד בשנים האחרונות וכיום השיעור נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD. שיעור האשפוזים המתוקנן לגיל עקב COPD בשנת 2013 היה 206.6 ל-100,000 נפש בגיל 15 ומעלה, גבוה מעט מ- 198.3 בממוצע ב-OECD ושיעור האשפוז עקב אסתמה היה 54.1 ו-52.3, בהתאמה, בישראל וב-OECD.  

בישראל, אחוז התמותה בתוך 30 ימים של אנשים בגיל 45 ומעלה שאושפזו עם התקף לב או עם שבץ מוחי איסכמי נמצא במגמת ירידה כמו במדינות רבות אחרות, אך בהשוואה לממוצע ה-OECD אחוז התמותה בישראל נמוך יותר.

בישראל, שיעור ההישרדות מסרטן השד גבוה יחסית למדינות ה-OECD ובמקביל גם שיעור ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים גבוה. לעומת זאת, שיעור התמותה מסרטן השד גבוה יחסית למדינות בארגון, אם כי נרשמה מגמת ירידה בעשור האחרון.  בנוסף, יש לציין כי שיעור הגילוי המוקדם של סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס בישראל גבוה יחסית לממוצע ה-OECD וגם שיעורי התמותה מסוגי סרטן אלו נמוכים בישראל בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD.

אחוז גילאי 65 ומעלה שחוסנו לשפעת גבוה בישראל בהשוואה למדינות רבות ב-OECD . האחוז עלה ל-61% בשנת 2013 בהשוואה ל- 48% בממוצע ה-OECD. יש לציין כי אחוז אלו שחוסנו עלה מאוד בישראל מ- 44% בשנת 2003 ל-61% ב-2013 בהשוואה לאחוז יציב יחסית בממוצע ה-OECD.

ההוצאה לתרופות

לפי הדו”ח החדש של ה- OECD (Health at a Glance 2015) המתפרסם היום, ההוצאה לתרופות בקרב מדינות ה-OECD מהווה בממוצע כ-20% מסך ההוצאה לבריאות. בישראל ההוצאה לתרופות מהווה כ-15% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות.

בשנים האחרונות חלה האטה בגידול ההוצאה לתרופות בסקטור הקמעונאי ברוב מדינות ה-OECD. בישראל, רכישת תרופות על ידי משקי בית מהסקטור העסקי עלתה בממוצע בכ-10% בין השנים 2009-2011 (במחירים שוטפים). למרות ההאטה בגידול ההוצאה לתרופות ברוב מדינות ה-,OECD צופים עליה מחודשת בהוצאה זו עקב הזדקנות האוכלוסייה ועלותן הגבוהה של תרופות חדשות למחלות כגון סרטן ודלקת הכבד. יותר ממחצית הגידול בהוצאה לתרופות בעתיד הקרוב צפוי להיות עקב תרופות חדשות אלו ובעוד שחלקן תורמות לעלות תועלת גבוהה, אחרות מביאות לשיפור שולי בלבד בתוצאות הטיפול והינן בעלות יחס עלות-תועלת נמוך.

צריכת נוגדי דיכאון עלתה בקצב מהיר משנת 2000 וכמעט הוכפלה בממוצע מדינות ה-OECD. במספר מדינות בהן צריכת נוגדי הדיכאון גבוהה במיוחד, כגון אוסטרליה ובריטניה, ישנן עדויות לשימוש נרחב במרשמים לנוגדי דיכאון. לעומת זאת, במדינות אחרות כגון קוריאה ואסטוניה, בהן

צריכת נוגדי הדיכאון נמוכה מאוד, ייתכן שהשימוש בהם מצומצם מכדי לענות על צרכי הסובלים מדיכאון וייתכן שהרחבת השימוש הייתה עשויה לתרום למניעת התאבדויות. 

הוצאה לבריאות

הדוח Health at a Glance 2015 מלמד עוד כי ההוצאה לבריאות ממשיכה לעלות ברוב מדינות ה-OECD, במקביל לעליית התמ”ג. עם זאת, במספר מדינות כגון יוון, איטליה ופורטוגל  נרשמה ירידה בהוצאה לבריאות בשנת 2013, שנה שלישית או רביעית ברציפות. לעומת זאת בישראל, ההוצאה הלאומית לנפש, במחירים קבועים, עלתה בממוצע בכ-2% בין השנים 2009-2013, בדומה לעלייה הממוצעת בשנים 2005-2009, בהשוואה לעליה בתקופה האחרונה ב-0.6% בלבד בממוצע ה-OECD.

הדו”ח הנוכחי של 2015 כולל סדרה של מדדי בריאות מעודכנים המספקים לקורא מבט מהיר על ההישגים היחסיים של מדינותOECD בתחום הבריאות. מהדוח ניתן לראות שבכל מדינות ה-OECD ניתן להמשיך ולשפר את  איכות הטיפול הרפואי ולהתמודד בצורה טובה יותר עם גורמי סיכון כגון השמנה וצריכת אלכוהול. ישראל נמצאת במקום טוב ביחס למדינות ה OECD, פרטי הדו”ח יילמדו לעומקם ובמשרד הבריאות יפעלו בהתאם.

מידע נוסף קיים באתר ה-OECD:

http://www.oecd.org/els/health-systems/health-at-a-glance.htm

הערת המערכת: ישראל אכן נראית עדיין טוב ע”פ מרבית המדדים. השאלות הן לעוד כמה זמן (לאור בעיית התשתיות של החוסר בכוח אדם מקצועי בעיקר ) ובאיזה רמת הוצאה פרטית שהולכת וגדלה בישראל בעקביות בעשור האחרון ?