התקווה הגדולה בכל הנוגע לסרטן ערמונית היא לבדיקה שתסייע בהבחנה בין חולים עם מחלה אגרסיבית הנדרשים לטיפול אינטנסיבי ואלו עם צורה קלה של המחלה, שייתכן ואינם נדרשים לכל טיפול. מאמצים רבים הושקעו בניסיונות לזהות סמנים גנטיים שיסייעו במשימה זו, וכעת צוות חוקרים מבריטניה מדוח על פריצת דרך. הם זיהו חמישה סוגים גנטיים שונים של סרטן ערמונית וטוענים כי הסיווג מביא לתוצאות טובות יותר בהשוואה לחותמות גנטיות עליהן דווח בעבר ומסייע בזיהוי טוב יותר של הגידולים האגרסיביים ביותר בהשוואה לסמנים קליניים קיימים, דוגמת רמות PSA או מדד גליסון.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת ההטרוגניות הגנוטיפית והפנוטיפית של סרטן ערמונית הינה מרכיב מרכזי בשיפור אופן הטיפול במחלה.
במחקר הנוכחי נכללו 482 גידולים שפירים, עם דגימות מ-259 גברים עם ממאירות ערמונית ראשונית והחוקרים התבססו על ניתוח CNA (Copy Number Alterations) לזיהוי מיקומים גנטיים המשפיעים על רמות ביטוי mRNA, במטרה לסוג את החולים לתתי-קבוצות ולאחר מכן בחנו את המאפיינים הקליניים של כל קבוצה.
החוקרים מדווחים כי זיהו חמש קבוצות חולים נפרדות עם שינויים גנטיים ייחודיים ופרופיל ביטוי המבוסס על 100 גנים שונים. תתי-קבוצות אלו ניבאו באופן עקבי הישנות ביוכימית ואושרו בהמשך במדגם שלישי עם מעקב ארוך טווח. החוקרים מדווחים על התרומה היחסית של הביטוי הגנטי והנתונים אודות מספר העותקים והדגימו את העוצמה המוגברת של ניתוח הנתונים. הם אישרו את השינויים בשישה גנים שנקשרו בעבר עם סרטן הערמונית (MAP3K7, MELK, RCBTB2, ELAC2, TPD52, ZBTB4) וכן זיהו 94 שנים שלא נקשרו בעבר עם התקדמות סרטן ערמונית, שלא היו מזוהים על-פי הערכת מספר העותקים בלבד. הממצאים אישרו קשר בין מספר שינויים מולקולאריים קודמים עם מחלה בסיכון גבוה, כולל אמפליפיקציה של MYC ומחיקת PTEN, RB1 ו-NKX3-1, כמו גם ביטוי יתר של PCA3 ו-AMAR, ואובדן MSMB ברקמת הגידול. תת-קבוצה של 100 גנים זוהו כגורמים מנבאים מוכחים של פרוגנוזה רעה (PSA, מדד גליסון), כמו גם מספר חותמות גנטיות עליהן דווח בעבר (P=0.0001).
החוקרים מצאו עוד כי פרופילים מולקולאריים עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של מקרים אגרסיביים במצבים קליניים ולסייע בהחלטות הטיפוליות.
לסיכום, זוהי הפעם הראשונה בה מחקר להערכת סרטן ערמונית הדגים את חשיבות ניתוח גנטי משולב, עם נתונים מרקמות גידול ורקמות שפירות לזיהוי שינויים מולקולאריים, המסייעים בניבוי תוצאות קליניות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!