גנטיקה

מדד פשוט עשוי לסייע בזיהוי תת לחץ דם תנוחתי (Hypertens)

חוקרים פיתחו מדד פשוט, בן חמש נקודות, בשם DROP Score, המסייע בניבוי הסבירות לתת לחץ דם תנוחתי בקשישים. במהלך כנס ה-European Society of Hypertension הם הסבירו כי להערכתם, מדד זה עשוי לסייע בהחלטה על בדיקות סקירה לתת לחץ דם תנוחתי במסגרת מרפאות ראשוניות עמוסות.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר InChianti שכלל נתונים אודות תושבי העיר באיטליה ומצאו כי חמישה משתנים מסייעים בניבוי מקרים של תת לחץ דם תנוחתי: גיל מעל 65 שנים, נפילה בשנה האחרונה ונוכחות יתר לחץ דם, אירוע מוחי או אנגינה. כל גורם זכה לנקודה אחת, עם ניקוד מקסימאלי של חמש נקודות. מדד גבוה יותר הצביע על סיכון גבוה יותר לתמותה מכל-סיבה בעשור הקרוב. סוכרת לא הוגדרה כאחד מחמשת הגורמים המנבאים תת לחץ דם תנוחתי.

בעת הגיוס למחקר, הושלמו בדיקות לחץ דם בשכיבה ולאחר דקה ושלוש דקות עמידות, להערכת נוכחות תת לחץ דם תנוחתי. תת לחץ דם תנוחתי סיסטולי הוגדר בנוכחות ירידה של 20 מ”מ כספית ומעלה במעבר משכיבה לעמידה.

101 מבין 1,352 משתתפים (7.5%) ו-89 מבין 1,352 משתתפים (6.6%) אובחנו עם תת לחץ דם תנוחתי לאחר דקה ולאחר שלוש דקות עמידה, בהתאמה. מדובר בשכיחות נמוכה יותר בהשוואה למחקר SHEP (10.4% ו-12.0%, בהתאמה).

בהשוואה לאלו ללא תת לחץ דם תנוחתי, אלו עם ההפרעה הנ”ל היו מבוגרים יותר (75.1 לעומת 68.5 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר משמעותית של יתר לחץ דם (65.3% לעומת 37.4%), אנגינה (13.5% לעומת 6.9%) ואירועים מוחיים (15.8% לעומת 3.4%) ונפילה בשנה האחרונה (33.7% לעומת 20.1%). בקבוצה זו תועדה גם שכיחות גבוהה יותר של טיפול בדיגוקסין או משתנים, לעזרה בטיפוס מדרגות ומחלת פרקינסון. עם זאת, היארעות סוכרת הייתה דומה בשתי הקבוצות (כ-9%).

חמישת המשתנים ניבאו היטב תת לחץ דם תנוחתי. מדד פשוט של 0-5 בהתאם לנוכחות כל אחד מהמשתנים הללו הציע כי מבין חמישה נבדקים עם מדד DROP של 4 נקודות, אחד יאובחן עם תת לחץ דם תנוחתי ומבין שמונה עם מדד של 3 נקודות, אחד יאובחן עם תת לחץ דם תנוחתי.

בחולים עם תת לחץ דם תנוחתי סיכון מוגבר לתמותה בתוך עשור. בהשוואה למשתתפים אחרים במדגם, באלו עם ההפרעה בלחץ הדם תועד סיכוי גבוה כפליים לתמותה מכל-סיבה בתוך עשר שנים. לאור זאת, נוכחות תת לחץ דם תנוחתי ניתנת לניבוי על-בסיס ההסיטוריה הרפואית, בפרט ע”י הערכת חמשת גורמי הסיכון האמורים.

Hypertens 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין יתר לחץ דם אימהי ובין הסיכון לפזילה בילדים? (JAMA Netw Open)

    מה בין יתר לחץ דם אימהי ובין הסיכון לפזילה בילדים? (JAMA Netw Open)

    בילדים לאימהות עם יתר הפרעת יתר לחץ דם בהיריון (Hypertensive Disorder in Pregnancy) ייתכן סיכון מוגבר להפרעת עיניות נפוצות, כולל פזילה, פזילה החוצה לסירוגין ואקסופוריה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. קדם-רעלת היריון ולחץ דם שאינו מאוזן היטב עלולים להיות מלווים בסיכון הגדול ביותר להפרעות אלו. מחקר העוקבה כלל 3,117 […]

  • תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

  • מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: הנחיות למניעת נפילות בקרב קשישים שפורסמו ב-JAMA מתארות שיטות עבודה מומלצות להערכת סיכון לנפילה ולהתערבויות מעשיות, בתפקוד חושי, קוגניטיבי ואוטונומי בבעיות רפואיות פעילוֹת, בתרופות, בסיכונים סביבתיים ובפעילויות יומיומיות.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה