מנתונים חדשים עולה קשר משמעותי בין חשיפה תוך-רחמית לחומרי הדברה DDT (dichlorodiphenyltrichloroethane), שהיו נפוצים בשימוש בשנות השישים של המאה הקודמת בארצות הברית לפני שנאסר על השימוש בהם, ובין הסיכון להתפתחות סרטן שד בנשים צעירות. הממצאים פורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות ברורות הקושרות בין חשיפה ל-DDT במהלך ההיריון ובין התפתחות סרטן שד בבני אדם. עם זאת, חשיפה תוך-רחמית לחומר דומה, DES (Diethylstilbestrol) מנבאת סיכון מוגבר לסרטן שד ובמידה והדבר נכון גם ל-DDT, אזי ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת. נשים רבות נחשפו באופן נרחב ל-DDT במהלך שנות השישים של המאה הקודמת וכעת מגיעות לגיל בו סיכון מוגבר לסרטן שד. חשיפה ל-DDT נמשכת והשימוש בחומר קיים עדיין באפריקה ואסיה ללא הבנת ההשלכות האפשריות לדורות הבאים.
השערת החוקרים הייתה כי קיים קשר בין חשיפה ל-DDT ובין סיכון מוגבר לסרטן שד. מדובר במחקר מקרה-ביקורת שכלל 54 שנות מעקב אחר 9,300 בנות במחקרי Child Health and Development Studies (118 מקרים של סרטן שד, שאובחנו עד גיל 52 שנים ו-354 ביקורות תואמות בשנת לידה).
התוצא העיקרי של המחקר היה אבחנת סרטן שד בבנות עד גיל 52 שנים נכון לשנת 2012.
מהתוצאות עולה כי חשיפה ל-DDT ניבאה התפתחות סרטן שד בבנות עם יחס סיכויים בין הרבעון הרביעי והראשון של 3.7. החוקרים מוסיפים כי פרופיל השומנים, משקל הגוף, מוצא, גיל והיסטוריה של סרטן שד באם לא הסבירו את הממצאים הללו.
ממצאי המחקר קושרים בין חשיפה תוך-רחמית ל-DDT ובין הסיכון לסרטן שד. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הממצאים ולזהות את המנגנון בבסיס הקשר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!