אנליזה כלכלית-רפואית המתפרסמת החודש ב-Annals of Internal Medicine מגיעה למסקנה לפיה טיפול בסטטינים גנריים בכלל האוכלוסייה בגילים 75-94 בארה”ב למשך 10 שנים לצורך מניעה ראשונית של אוטם שריר הלב (MI) ומוות קרדיווסקולרי יהיה מוצדק וכדאי מבחינת שיקולי עלות/תועלת, וזאת במידה ולא יילקחו בחשבון תופעות לוואי ספציפיות לאוכלוסייה הגריאטרית (כאבי שרירים, חולשה) והפרעות קוגניטיביות קלות.
הערכת המחברים היא שסיכון של בין 10%-30% לתופעות הלוואי הנ”ל ינטרל את תוספת התועלת הקרדיווסקולרית, והתוצאה נטו תהיה שלילית.
לדעת מחבר מאמר המערכת שניתח את המחקר, המסר המרכזי החשוב של המחקר הוא שלמרות העלות הנמוכה של סטטינים גנריים ופוטנציאל התועלת הקרדיווסקולרי הגדול, גם עלייה קלה בסיכון לתופעות לוואי תפר את האיזון ותגרום לנזק שעולה על התועלת.
החוקרים עשו שימוש במודל מדיניות מחלות קרדיווסקולריות עם נתונים מתוך ה-NHANES (ר”ת של National Health and Nutrition Examination Survey ) ומימצאים מתוך המחקר הפרוספקטיבי של פרבסטטין בקרב קשישים (מחקר PROSPER) שכלל מטופלים בגילים 70-82 , גברים ונשים, שבו הוערכות התועלות הפוטנציאליות, והנזקים, ועלויות הטיפול בסטטינים גנרים למניעה ראשונית עבור אוכלוסייה בגילים 74-94 .
המודל שבנו חזה כי במידה וכל האוכלוסייה הזו תטופל בסטטינים, המשמעות היא שיתווספו 8 מיליון משתמשים, וימנעו 105,000 (4.3%) אירועים של MI ו-68,000 (2.3%) מקרי מוות קרדיווסקולרי . תוצאות אלה יגרמו לכך שיהיה חיסכון של 197,000 שנות נכות (DALY) במחיר של 25,200 $ לכל DALY . סף העלות המקובלת לצורך אימוץ תרופות וטכנולוגיות הוא 50,000 $ ל-DALY , כך שאסטרטגיה טיפולית זו יכולה להיחשב ל-COST EFFECTIVE .
החוקרים ביצעו ניתוחי רגישות למודל ומצאו שהיחס החיובי של העלות/תועלת נשמר גם כאשר נלקחו בחשבון עלויות גבוהות יותר של סטטינים, וגם כאשר העריכו שהאפקטיביות של הסטטינים במניעת אירועים קרדיווסקולרים בקבוצת גיל זו תהיה קטנה יותר. אך כאמור, כאשר נלקחו בחשבון תופעות לוואי ספציפיות לקבוצת גיל זו וההשלכות שלהן על תפקוד (בשכיחות של בין 10-29%) הנזקים בשל כך עלו על התועלת הצפוייה מהירידה באירועים הקרדיווסקולריים .
לדעת החוקרים, על הרופאים המטפלים לקחת בחשבון שמטופלים קשישים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מיאלגיה , חולשה והפרעה קוגנטיבית . כמו כן הם מציינים כי קיימות עדויות לכך שרמות כולסטרול גבוה מעל גיל 85 קשורות להישרדות גבוהה יותר.
המחברים מסכימים עם ההנחיות הקיימות של ה-ACC/AHA לגיל המבוגר אשר מדגישות את הצורך בדיון בין הרופא למטופל באשר להחלטה אם לטפל בסטטינים או לא בהתאם להערכה הספציפית לגבי התועלת הצפוייה מול הסיכונים האפשריים.
Ann Intern Med2015; 162:533-541.
הערת המערכת: נראה שניתן לאמר על בסיס האנליזה הו שככל שהסיכון לתפעות לוואי מוערך כנמוך יותר, וככל שהסיכון הקרדיווסקולרי גבוה יותר – יש מקום להמשיך/להתחיל בטיפול בסטטינים למניעה ראשונית, ולהיפך.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!