גנטיקה

נתונים נוספים אודות פרדוקס השמנה ועישון ואירועים מוחיים (מתוך הכנס השנתי ה-67 מטעם AAN)

ממחקר חדש עולה כי בחולים צעירים עם עודף-משקל ואירועים מוחיים שיעורי התמותה לאחר עשר שנים נמוכים יותר, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין ששרדו אירוע מוחי. יתרה מזאת, בהשוואה לחולים לא-מעשנים, שיעורי התמותה באשפוז בקרב מעשנים היו נמוכים יותר לאחר אירוע מוחי חד, בין אם קיבלו טיפול תוך-ורידי ב-tPA (Tissue Plasmingoen Activator) ובין אם לאו. ממצאי המחקרים הוצגו בנפרד במהלך הכנס השנתי ה-67 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).

במסגרת המחקר הראשון, החוקרים התבססו על מדגם משתתפים ממחקר Framingham Study, הן המשתתפים המקוריים והן צאצאי המשתתפים. הם התבססו על קטגוריות המשקל הבאות: תת-משקל (מדד מסת גוף מתחת ל-18.5), משקל תקין (18.5-25), עודף-משקל (25-30) והשמנה (30 ומעלה). הם גם סיווג את המשתתפים לבעלי עודף-משקל קל (25-27.5), עודף-משקל משמעותי (27.5-30), השמנה קלה (30-32.5) והשמנה ניכרת (32.5 ומעלה).

הסקירה כללה 677 משתתפים עם אירוע מוחי ו-2,031 ביקורות ללא אירוע מוחי, תואמים בגיל, מין ומדד מסת גוף. בקרב חולים עם אירוע מוחי תועדה שכיחות גבוהה יותר של מעשנים, עם יותר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם וטיפול לסוכרת לפני הגיוס למחקר.

30% מהמשתתפים בשתי הקבוצות היו בעלי משקל תקין, 44% היו בעלי עודף-משקל ו-26% סבלו מהשמנת-יתר. לא תוארו חולים עם תת-משקל בקבוצת החולים עם אירוע מוחי.

מניתוח הנתונים עלה כי אין הבדלים בשיעורי התמותה לאחר שנה אחת בין קבוצות המשקל השונות בקרב חולים לאחר אירוע מוחי, גם לאחר תקנון לגיל, מין, מרווח זמן בין בדיקות, מועד האירוע, רמת השכלה, מצב משפחתי והרגלי עישון. עם זאת, בהשוואה לאלו בקבוצת המשקל התקין תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה לאחר עשר שנים בקרב חולים עם אירוע מוחי ועודף-משקל (יחס סיכון). ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית בקרב אלו שסבלו מהשמנת-יתר (יחס סיכון של 0.80). בביקורות, שיעורי התמותה לאחר עשר שנים לא היו שונים משמעותית בקבוצות המשקל השונות.

התופעה שתוארה באלו בעלי עודף-משקל תוארה גם בקבוצות עודף-משקל קל ועודף-משקל משמעותי. עוד תוארו הבדלים בין השמנה קלה, אך לא באלו עם השמנה ניכרת. בקבוצת הביקורת, למרות שאף אחת מהתוצאות לא הייתה מובהקת סטטיסטית, באלו עם השמנה ניכרת תועדה מגמה של שיעורי תמותה גרועים יותר.

עם זאת, החוקרים מציינים אינטראקציה משמעותית עם הגיל. בחולים עם אירוע מוחי שהיו מתחת לגיל 70 שנים, מדד מסת גוף גבוה (25 ומעלה) זוהה כגורם מגן מפני תמותה לאחר עשר שנים, אך לא כך היה בקבוצת הביקורת.

במחקר נפרד שהוצג במהלך הכנס, הציגו חוקרים נתונים ממדגם ארצי בין השנים 2000-2011 וזיהו מדגם חולים עם אירוע מוחי איסכמי, שסווגו בהתאם לטיפול ב-tPA ולאחר מכן הם בחנו את שיעורי התמותה באשפוז בקרב מעשנים בהשוואה ללא-מעשנים. הם הצליחו לאסוף נתונים אודות למעלה מ-5.2 מיליון אשפוזים בשל אירוע מוחי איסכמי, כאשר מתוכם 132,157 טופלו ב-tPA.

שיעורי התמותה באשפוז ללא tPA עמדו על 6.36% בלא-מעשנים בהשוואה ל-2.83% במעשנים. שיעורי התמותה באשפוז עם tPA עמדו על 10.7% בלא-מעשנים בהשוואה ל-6.8% במעשנים.

לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא אתני, חציון הכנסת משק בית, אזור בית החולים, מיקום ומספר מיטות, בין יתר הגורמים, יחסי הסיכויים בקבוצת החולים שטופלו ב-tPA עמדו על 0.81. בקרב אלו שלא טופלו ב-tPA, יחס הסיכויים המתוקן עמד על 0.62.

בדומה למצב עם השמנת-יתר, מנגנון ההגנה של עישון עדיין שנוי במחלוקת .

מתוך הכנס השנתי ה-67 מטעם AAN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בשימוש באגוניסטים לקולטן GLP-1 לטיפול בהשמנה וירידה בהיקף השימוש בתרופות אלו כנגד סוכרת מסוג 2 (Ann Intern Med)

    עליה בשימוש באגוניסטים לקולטן GLP-1 לטיפול בהשמנה וירידה בהיקף השימוש בתרופות אלו כנגד סוכרת מסוג 2 (Ann Intern Med)

    משנת 2020 נרשמה עליה בדפוסי הטיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (או Glucagon-like Peptide) למטופלים עם השמנה ללא אבחנה של סוכרת, בעוד שהיקף השימוש בתרופות אלו לטיפול בסוכרת מסוג 2 מצוי במגמת ירידה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה המבוסס על מאגר נתוני TriNetX, הכולל רשומות רפואיות […]

  • עדויות חדשות תומכות בקשר גנטי דו-כיווני בין מדד מסת גוף ותסמונת שחלות פוליציסטיות (J Clin Endocrinol Metab)

    עדויות חדשות תומכות בקשר גנטי דו-כיווני בין מדד מסת גוף ותסמונת שחלות פוליציסטיות (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה קשר בין מדד מסת גוף מוגבר ובין סיכון מוגבר לתסמונת שחלות פוליציסטיות; מנגד, חומרת תסמונת שחלות פוליציסטיות עשויה לתרום למדד מסת גוף גבוה יותר. בנשים עם השמנת-יתר ותסמונת שחלות פוליציסטיות שכיחות גבוהה של קשיי פוריות, רמז לכך שלמדד מסת הגוף השפעה על הפוריות […]

  • סיגריות אלקטרוניות ואידוי באוכלוסייה הפדיאטרית (PEDIATRICS)

    סיגריות אלקטרוניות ואידוי באוכלוסייה הפדיאטרית (PEDIATRICS)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: מוצרי סיגריות אלקטרוניות ואידוי הוצגו בפעם הראשונה בארצות הברית סביב שנת 2007, וצברו פופולריות במהירות. ב-2018, פורסמה אזהרה רשמית בארצות הברית אודות השימוש בסיגריות אלקטרוניות באוכלוסייה הפדיאטרית, וצוין כי סיגריות אלקטרוניות הפכו למוצר הטבק הנפוץ ביותר בשימוש בקרב צעירים בארצות הברית. במגזין זה אנחנו משתפים סיכום של סקירה שפורסמה ב-Pediatrics, שסקרה את האבולוציה של סיגריות אלקטרוניות ואידוי באוכלוסייה הפדיאטרית.

  • תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

  • ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר להישנות פרפור פרוזדורים לאחר בירור ורידי הריאה, עם עדות לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים התקפי וקבוע. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מאסיה הצביעו על תוצאות סותרות בכל הנוגע להשפעה הקלינית של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר […]

  • טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שטופלו ב- Tirzepatide תועד סיכוי גדול יותר משמעותית להשגת ירידה של לפחות 5%, 10% ו-15% ממשקל הגוף, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Semaglutide, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. מחקר העוקבה כלל מבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה