גנטיקה

האם יש מקום למעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי לצורך טשטוש במהלך פרוצדורות הכרוכות בכאב? (מתוך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-AAPM)

המעבר משימוש נרחב בטיפול תוך-ורידי לצורך טשטוש סביב פרוצדורות הכרוכות בכאב לטיפול פומי בלבד במסגרת מרכזי טיפול אמבולטורי הוביל לשיפור משמעותי בשביעות הרצון של המטופלים ובזמני ההחלמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-American Academy of Pain Medicine.

עם זאת, לא כל הרופאים מסכימים עם הגישה הנ”ל, עם הצגת טיעונים בנוגע לסוגיות בטיחות שונות הכרוכות בגישה זו.

החוקרים מתארים את הניסיון במרכז רפואי צבאי לטיפול אמבולטורי בו הוחלט על יישום מדיניות במהלך השנתיים האחרונות לפיה בנזודיאזפינים במתן פומי, בעיקר Diazepam, ישמשו במקום טיפול תוך-ורידי לצרכיי טשטוש (דוגמת אופיואידים, Propofol או בנזודיאזפינים) לפני מרבית ההתערבויות הפולשניות הכואבות. הם מציינים כי טשטוש במתן תוך-ורידי, בעיקר באופן משמעותי, עשוי לפגוע בבטיחות הטיפול לאור העדר המשוב מצד המטופל.

השינוי במדיניות הוביל לשיפור עם קיצור זמני פרוצדורות וזמני החלמה של המטופלים, ללא פגיעה בשביעות הרצון של המטופלים. מאחר ומדובר במחקר ראשוני,עדיין לא ניתן לפרסם ממצאים מדויקים, אך החוקרים טוענים כי השיפור מובהק סטטיסטית. הם מוסיפים כי המינון הממוצע של התרופות נגד-חרדה, ספציפית Diazepam, הוא לרוב 10 מ”ג.

החוקרים מדגישים כי ההצלחה של הגישה תלויה בשילוב המטופלים והסבר על התהליך. להערכתם, להדרכת המטופלים מראש חשיבות רבה, עם הסבר אודות הטיפול ואופן פעולתו והצגת מהלך הפרוצדורה וחשיבות עדכון  הרופאים במקרה של תחושת עקצוץ או כל תופעה חריגה אחרת.

מתוך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-AAPM

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה