גנטיקה

מדד סיכון גנטי מנבא באילו מטופלים צפויה תועלת לטיפול בסטטינים (The Lancet)

מדד סיכון גנטי שהתבסס על 27 שינויים גנטיים לא רק זיהה מטופלים בסיכון גבוה לאירוע ראשון וחוזר של מחלת לב כלילית, אלא גם זיהה את המטופלים הצפויים לירידה האבסולוטית והיחסית הגדולה ביותר בסיכון עם טיפול בסטטינים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינויים גנטיים נקשרו עם הסיכון למחלת לב כלילית. במחקר הנוכחי, הם בחנו אם שילוב של שינויים אלו עשוי לנבא את הסיכון להיארעות והישנות מחלת לב כלילית ולזהות את המטופלים הצפויים לתועלת הקלינית הגדולה ביותר עם טיפול בסטטינים.

מדובר במחקר עוקבה מבוסס-קהילה (Malmo Diet and Cancer Study) וארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת מניעה ראשונית (JUPITER ו-ASCOT) ומניעה שניונית (CARE ו-PROVE IT-TIMI 22) עם טיפול בסטטינים, עם סך כולל של 48,421 משתתפים ו-3,477 אירועים. החוקרים בחנו את הקשר בין מדד הסיכון הגנטי על-בסיס 27 שינויים גנטיים עם היארעות או הישנות מחלת לב כלילית, תוך תקנון לגורמי סיכון ידועים. לאחר מכן הם בחנו את הירידה האבסולוטית והיחסית בסיכון למחלת לב כלילית עם טיפול בסטטינים לפי הסיכון הגנטי. החוקרים שילבו את הנתונים מהמחקרים השונים במטה-אנליזה.

כאשר החוקרים סיווגו את המשתתפים לקטגוריות סיכון גנטי נמוך (חמישון 1), בינוני (חמישון 2-4) וגבוה (חמישון 5), תועד מפל משמעותי בסיכון להיארעות או הישנות מחלת לב כלילית. בהשוואה לקטגורית הסיכון הגנטי הנמוך, יחס הסיכון למחלת לב כלילית בקטגורית הסיכון הבינונית עמד על 1.34 ובקטגורית הסיכון הגבוה עמד על 1.72. במונחים של תועלת עם טיפול בסטטינים בארבעת המחקרים האקראיים, החוקרים זיהו עליה הדרגתית משמעותית בירידה היחסית בסיכון מקטגורית הסיכון הנמוך (13%), לבינוני (29%) לקטגורית הסיכון הגנטי הגבוה (48%). בדומה, הם זיהו ירידה אבסולוטית גדולה יותר בסיכון באלו בקטגוריות הסיכון הגנטי הגבוה, עם ירידה של פי שלוש במספר החולים הנדרש לטיפול למניעת אירוע אחד של מחלת לב כלילית במחקרים להערכת מניעה ראשונית. באופן ספציפי, במחקרים להערכת מניעה ראשונית, מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת אירוע כזה בתוך עשר שנים עמד על 66 חולים בקטגורית הסיכון הגנטי הנמוך, 42 בקטגורית הסיכון הבינוני ו-25 חולים בקטגורית הסיכון הגבוה במחקר JUPITER ו-57, 47 ו-20, בהתאמה, במחקר ASCOT.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד סיכון גנטי מסייע בזיהוי מטופלים בסיכון מוגבר להיארעות והישנות מחלת לב כלילית. באלו עם הסיכון הגנטי הגבוה ביותר תועדה התועלת הקלינית האבסולוטית והיחסית הגדולה ביותר לטיפול בסטטינים.

The Lancet

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה