המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות מפרסם היום את מדדי האיכות לשנת 2013.

להלו ההודעה לעתונות, ועיקר המימצאים:

24% מקרב אזרחי ישראל בגילאים 20-74 סובלים מהשמנת יתר. יותר נשים סובלות מהשמנת יתר מאשר גברים – כך מגלה הדוח החדש המסכם את מדדי האיכות לרפואת הקהילה לשנים 2013-2011. זו פעם ראשונה שהדוח השנתי מציג נתונים המסכמים את תוצאות המעקב שמרפאות הקהילה מבצעות אחרי משקל הגוף של האזרחים ומידת השמנת היתר בקרבם (BMI).

לראשונה נמדדו גם שיעורי המעשנים בישראל. מתברר כי בשנת 2013, שיעור המעשנים בישראל עמד על 20%. בקרב גברים שיעור המעשנים גבוה פי שניים מאשר בנשים.

על פי הדוח החדש, חמישה אחוזים מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל עושה שימוש יתר בתרופות מיישנות ומרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים. גם מדידה זו נעשתה במסגרת רפואת הקהילה בשנת 2013 זו הפעם הראשונה.

על פי הדוח החדש, בשנת 2013 נרשם גידול בשיעור הביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. 57% מכלל האוכלוסים בגילאי 50-74 עברו את הבדיקה (בשנת 2002, כאשר החלה המדידה, שיעור הנבדקים היה 12% בלבד). בהשוואה למדינות החברות ב OECD שיעור הנבדקים גבוה במיוחד.

בנוסף לכך נרשם גידול בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים בגילאי 50-74. ב 2013 שיעור הנשים הנבדקות עמד על 70%, לעומת 68% ב 2012. בדירוג  המדינות החברות ב OECD, שיעור הנבדקות בישראל נמצא בשליש העליון.

מידע כללי ורקע

·         בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה.

·         התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד’) הניתנים בקהילה.

·         התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

·         התכנית מפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן מאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים.

·         הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות.

·         מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונסנזוס בין נציגי קופות החולים.

·         מקור הנתונים מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות.

·         המידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

·         חישוב המדדים עובר תהליכי בקרה פנימיים וחיצוניים קפדניים.

·         את התוכנית מובילה מנהלת שבה פועלים אנשי סגל של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומרכז רפואי הדסה.

·         התכנית זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד ארבע קופות החולים.

·         באוקטובר 2012, מומחי ארגון ה- OEDD ביצעו הערכה בישראל וסיכמו כך את התרשמותם:

“Israels efforts over the past decade have developed one of the most sophisticated programmes to monitor the quality of care in primary care across OECD countries.”

דו”ח לשנים 2013-2011

ממצאים עיקריים

·         בדו”ח נכלל מידע על 47 מדדים בשבעה תחומים: קידום בריאות; גילוי מוקדם של סרטן; ילדים ובני נוער; מבוגרים בני 65+; מחלות נשימתיות; מחלת לב וסוכרת.

·         מעקב אחרי התוצאות בשנים 2013-2011 מגלה כי במספר ניכר של מדדים נמשכה מגמת השיפור שהודגמה בדו”חות הקודמים. מדדים אחרים שמרו בד”כ על יציבות, לעיתים ברמה הגבוהה שנמדדה בשנים קודמות.

·         בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטו השד: משרד הבריאות ממליץ על ביצוע הבדיקה בתדירות של אחת לשנתיים בנשים בעלות סיכון רגיל בגילאים 74-50. בשנת 2013 עמד שיעור המבצעות על 70% לעומת 68% ב-2012 ו-67% ב-2011. השינוי משנת 2012 לשנת 2013 מצביע על גידול של כ 15,000 נשים שביצעו את הבדיקה (הנתון הראשון נמדד בתוכנית, בשנת 2002, הציג שיעור של 51%).

·         בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: בשנת 2013 עמד השיעור על 57%, לעומת 55% ו-51% בשנים 2012 ו- 2011 בהתאמה. הנתון הראשון שנמדד בתוכנית, בשנת 2002 הציג שיעור של 12% בלבד. הנתון שנמדד ב – 2013 מציב את ישראל במקום גבוה מאוד בדירוג ה-OECD .

·         חיסון שפעת בקרב מבוגרים וחולים כרוניים: שיפור הכיסוי החיסוני באוכלוסיות אלה עשוי להפחית את התחלואה בשפעת ואת סיבוכיה, כגון דלקות ראות. הסיבוכים עלולים להוביל בקבוצות אלו לאשפוזים ואף לתמותה. בשנת 2013 חל שיפור בשיעור מקבלי החיסון  בקרב מבוגרים בני 65+. שיעור המחוסנים הגיע ל- 62% (לעומת 59% ב – 2011) ופירוש הדבר שנוספו כ 24,000 מתחסנים. גם בקרב חולי אסתמה וחולי סוכרת חל שיפור של ממש בהיקף המתחסנים. בקרב חולי סוכרת בוגרים שיעורם ב- 2013 הגיע ל 61%, ובקרב חולי אסתמה בגילאי 5-44 שיעורם הגיע ל- 40%.

·         השמנת יתר: זיהוי של הבעיה ואפיונה הוא מהלך חשוב בהתמודדות עם בעיית השמנת היתר. תיעוד משקל וגובה (חישוב – BMI, מדד מקובל להשמנה המבוסס על משקל בק”ג מחולק לריבוע הגובה במטרים) מאפשר לזהות מבוטחים שמשקלם אינו בטווח האופטימאלי. זיהוי הסובלים מהשמנת יתר מאפשר לרופא לשוחח על הבעיה עם מבוטח. כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת המליץ לקיים מעקב אחר ה-BMI. ואכן, עקב המעקב חל שיפור בתיעוד  ה-BMI בקרב גילאי 20-74. בשנת 2013 עמד שיעור הנמדדים על 88% לעומת 83% בשנת 2011 . כמו כן, חל שיפור בתיעוד משקל וגובה בקרב ילדים בגיל 7 – 73% בשנת 2013 לעומת 67% ב-2011.

·           בחינת איכות הטפול בחולי סוכרת מצביעה על ממצאים מעודדים: בשנת 2013  90% מהחולים ביצעו בדיקת HbA1c כנדרש, מביניהם 64% מחלתם נחשבת מאוזנת (לעומת 12% מהחולים שמחלתם איננה מאוזנת). 74% מחולי הסוכרת ביצעו בדיקת עיניים בתדירות המומלצת (ירידה קלה במהלך שנות המעקב).  תיעוד ערכי לחץ הדם בחולי סוכרת עמד ב 2013 על 91% ויעד האיזון הושג בקרב 84% מהם. במשך שנות המעקב חל שיפור קל בשיעור החולים בעלי לחץ דם מאוזן (שיפור אבסולוטי של 1%). שיעור ביצוע בדיקות כולסטרול LDL בחולי סוכרת נותר יציב בתקופת המעקב ועמד על 91%. חל שיפור קל בשיעור החולים שהגיעו ליעד האיזון ברמת כולסטרול LDL ושיעורם ב 2013 עמד על  64%.

מדדים חדשים

הדו”ח כולל מדדים שלא נכללו בדו”חות הקודמים:

·         השמנת יתר. במסגרת תחום קידום בריאות נכלל לראשונה מידע על שיעור השמנת יתר. בשנת 2013, שיעור ההימצאות של השמנת יתר (30 ≤ (BMIבקרב בני 74-20 עמד על 24%. השיעור גבוה בנשים בהשוואה לגברים (25% לעומת 22%). בקרב מבוטחים ממעמד חברתי נמוך שיעור ההימצאות של השמנת יתר גבוה פי 1.7 מאשר ביתר האוכלוסייה.

·         עישון: כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, המליץ לברר ולתעד את מצב העישון בקרב כלל האוכלוסייה ולייעץ לגבי נזקי העישון. שני מדדים חדשים נכללים בדו”ח. האחד, תיעוד עישון (בתיק הרפואי הממוחשב). שיעור תיעוד מצב העישון בקרב בני 74-16 עמד בשנת 2013 על 84%. שיעור זה מציג מגמת שיפור במהלך שנות המעקב (שינוי אבסולוטי של כ-5%). המדד השני בוחן את שיעור העישון. השיעור בקרב מבוטחים גילאי 16-74 עמד בשנת 2013 על 20%. שיעור זה מציג ירידה קלה במהלך שנות המעקב (שינוי אבסולוטי של כאחוז אחד). שיעור העישון בקרב גברים גבוה פי 2 מאשר בנשים.

·                     חסמת הריאות: במסגרת תחום מחלות נשימתיות, לראשונה נכלל מדד איכות של הטיפול במחלת חסמת הריאות (COPD). המחלה מהווה גורם תמותה ותחלואה משמעותי בעולם וכרוכה בנטל כלכלי וחברתי ניכר. חסמת הריאות היא מחלה שכיחה הניתנת למניעה. שיעורי ההימצאות המדויקים של המחלה קשים לקביעה, בין היתר בשל תת–אבחנה ניכרת של המחלה. אבחנה מוקדמת ותקפה של חסמת הריאות חיונית לצורך הימנעות מעישון ומתן טיפול הולם. אבחנה מוקדמת וטיפול הולם מאפשרים לבלום התדרדרות מואצת בתפקודי הריאה. בדיקת ספירומטריה חשובה לצורך אבחנה, הערכת החומרה וניטור מהלך המחלה, ועל כן מומלץ כי כל החולים המצויים בסיכון לחסמת הריאות יבצעו אותה. המדד החדש מתמקד בחולים חדשים שאובחנו כסובלים מ –COPD או כאלה הנמצאים בסיכון גבוה למחלה. בקבוצה זו, שיעור הביצוע של ספירומטריה אבחנתית עמד בשנת 2013 על 52%.

·         שימוש בתרופות מיישנות ומרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים בקרב מבוגרים בגיל 65+: לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות והפסקת נטילתם כרוכה בתסמיני גמילה. לתרופות הללו יש תופעות לוואי, בכלל זה ישנוניות, פגיעה בזיכרון וחוסר יציבות. השימוש בתרופות מגדיל את הסיכון לתאונות, נפילות ושברים. קשישים רגישים במיוחד לתופעות הלוואי. קיימים תכשירים קצרי טווח וארוכי טווח. מומלץ להגביל שימוש בתרופות קצרות הטווח ולא להשתמש כלל בארוכות הטווח. בשנת 2013, שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים קצרי הטווח בקרב בני 65 ומעלה עמד על כ-5%. שיעור שימוש היתר עולה עם הגיל ומגיע לכ-11% בקרב בני 85 ומעלה. השיעור גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים. בקרב מבוטחים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך שיעור שימוש היתר גבוה פי 1.6 מהשיעור ביתר האוכלוסייה. בשנת 2013, שיעור השימוש בבנזודיאזפינים ארוכי טווח בקרב בני 65 ומעלה עמד על כ-3%. השיעור עולה עם הגיל ומגיע ל-4% בקרב בני 85 ומעלה. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

ביום העיון יוצגו תוצאות של שני מחקרים נלווים לתוכנית:

1.      מחקר שהתמקד בחקירת ההשתנות בתוצאי בריאות לאומיים במקביל לשיפורים במדדי האיכות. חוקרת ראשית- דר’ רונית קלדרון. המחקר הדגים שיפור במספר תחומים, בכלל זה, במקביל לשיפור במדדי האיכות בסוכרת חלה ירידה בסיבוכי סוכרת הכוללים ירידה בקטיעת גפים, בעיוורון בקרב חולי סוכרת ובאי ספיקת כליות סופנית בקרב חולים אלו כמו גם ירידה בתמותה מהמחלה. בנוסף לכך נמצא שחל בשנות המדידה שיפור ניכר באבחון סרטן המעי הגס הממוקד וחלה ירידה ניכרת בהימצאות סרטן גרורתי בעת האבחנה. גם בסרטן השד הודגמו מגמות דומות. המחקר מציע כי השקעת משאבים ברמת הקהילה תורמת להפחתת תחלואה משמעותית ברמה הלאומית ומדגיש את הצורך במחקרים ברמה הפרטנית על מנת לאשש את הממצאים ברמה הלאומית.

2.      מחקר שבחן ברמה הלאומית הצמדות לקווים מנחים בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. חוקרות ראשיות – פרופ’ אורה פלטיאל וד”ר דינה יפה. המחקר מגלה כי אומנם שיעור המבוטחים העוברים בדיקת סקר בשנה אחת גבוה יחסית, אך שיעור המבצעים את הבדיקה בשנים עוקבות נמוך. כמו כן נמצא כי פחות ממחצית מהמבוגרים עם תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה עוברים קולונוסקופיה בתוך 60 יום. התזמון של ביצוע קולונוסקופיה נמצא קשור במאפיינים סוציו-דמוגרפים ובריאותיים ובהתנהגויות בריאות אחרות.

להורדת דו”חות מדדי הבריאות של השנים האחרונות באתר המכון לחקר מדיניות בריאות