גנטיקה

התועלת של Nivolumab בטיפול במחלת הודג’קין עמידה לטיפול תרופתי (New Engl J Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי Nivolumab הינה אפשרות בטוחה ויעילה לטיפול בחולים עם מחלת הודג’קין חוזרת או עמידה לטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קדם-קליניים מצאו כי תאי Reed-Sternberg מנצלים את מסלול PD-1 (Programmed Death 1) בכדי לחמוק מזיהוי מערכת החיסון. במחלת הודג’קין קלאסית, השינויים בכומוזום 9p24.1 מעלים את הביטוי של PD-L1 ו-PD-L2 וכן מעודדים פעילותם באמצעות מסלולי JAK-STAT (Janus Kinase-Signal Transducer and Activator of Transcription). השערתם הייתה כי Nivolumab, נוגדנים החוסם את מסלול PD-1, עשוי לעכב את התחמקות הגידול ממערכת החיסון בחולים עם הישנות מחלת הודג’קין או מחלה עמידה לטיפול תרופתי.

במחקר המקורי נכללו 23 חולים עם הישנות מחלת הודג’קין או מחלה עמידה לטיפול, שטופלו ב- Nivolumab במינון של 3 מ”ג לק”ג משקל גוף, כל שבועיים, עד לתגובה מלאה, התקדמות הגידול או השפעה רעילה של הטיפול. יעדי המחקר כללו הערכת בטיחות ויעילות הטיפול והערכת אתרי PDL1 ו-PDL2 ואת ביטוי החלבונים PD-L1 ו-PD-L2.

מבין 23 החולים, 78% לקחו חלק במחקר לאחר הישנות לאחר השתלה עצמית של תאי גזע ו-78% לאחר הישנות בעקבות טיפול ב-Brentuximab Vedotin. אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי תועדו ב-78% מהמטופלים ואירועים חריגים בדרגה 3 תועדו ב-22% מהחולים. שיעורי תגובה אובייקטיבית תועדו ב-87% מהחולים, כולל 17% מהחולים עם תגובה מלאה ו-70% עם תגובה חלקית; ביתר החולים המחלה הייתה יציבה.

שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר 24 שבועות עמדו על 86%; 11 חולים המשיכו במחקר. הסיבות להפסקת הטיפול כללו השתלת תאי גזע (6 חולים), התקדמות המחלה (4 חולים) ורעילות של הטיפול (2 חולים).

בהערכת דגימות גידול לפני-טיפול מ-10 חולים זיהו החוקרים עליה במספר העותקים ב-PDL1 ו-PDL2 ועליה בביטוי חלבונים אלו. בתאי Reed Sternberg זיהו החוקרים עדות להפעלת מסלולי JAK-STAT.

New Engl J Med

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה