רופאים רבים מכירים את ההמלצות בנוגע למקרים בהם יש מקום לטיפול אנטיביוטי ומקרים בהם אין מקום לטיפול זה, אך למרות זאת אינם תמיד מקפידים על יישום ההנחיות הללו, כך עולה מראיונות עומק עם 36 רופאים, אחיות ועוזרי רופא. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Emerging Infectious Diseases.
הסיבות לסטייה מההנחיות נעות בין סברה כי אנטיביוטיקה לא-מומלצת תהיה יעילה יותר בחולה מסוים, בפרט כאשר לוקחים בחשבון אלרגיות או היסטוריה רפואית מורכבת; חשש מפני חוסר שביעות רצון של המטופל; חשש מפני זיהום נלווה; וחשש מפני תביעות.
במסגרת המחקר החוקרים ערכו ראיונות עומק באמצעות שיחות טלפון מוקלטות ותמללו את השיחות במטרה להעריך נכונה את את הרגלי מתן מרשמים לטיפול אנטיביוטי ע”י רופאים ראשוניים. המחקר כלל תשעה רופאי ילדים, תשעה רופאי משפחה, תשעה רופאים פנימאים, חמש אחיות וחמישה עוזרי רופא.
החוקרים התבססו על שאלונים לגיוס משתתפים פווטנציאליים ממאגר נתונים ארצי. המשתתפים המתאימים הקדישו לפחות חצי מזמנם לחולים במסגרת רפואה ראשונית והיו מעל גיל 30 שנים. החוקרים לא כללו רופאים עם התמחות שאינה לטיפול ראשוני או רופאים שעסקו ברפואה למעלה מ-30 שנים.
לפני הראיונות, המשתתפים מילאו שאלונים בהם דירגו 12 גורמים המשפיעים על בחירת הטיפול האנטיביוטי שלהם, דוגמת חומרת מחלה, דרישת החולים או הנחיות קליניות. לאחר מכן עם ערכו דיון עם המראיין באשר לתשובתיהם.
החוקרים מצאו כי ההגדרות של טיפול אנטיביוטי רחב טווח או בעל טווח פעילות צר לא היו עקביות. למרות שחלק מהרופאים הגדירו נכונה את מוקסיפן כטיפול צר-טווח ואזניל כטיפול רחב-טווח, רופאים רבים לא היו בטוחים באשר לטווח הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של שתי התרופות הנפוצות הללו.
בנוסף, רבים סברו לעיתים קרובות כי טיפול אנטיביוטי רחב-טווח יהיה מוצלח יותר בריפוי זיהום, אם כי אמונות אלו היו חסרות בסיס. שיקול זה הוביל לבחירה שגויה של טיפול אנטיביוטי ויש להתייחס לסוגיה זו.
עם זאת, רופאים נטו לעיתים קרובות יותר לבחור בטיפול אנטיביוטי בעל טווח פעילות צר כאשר האבחנה הייתה ודאית יותר, או כאשר סברו כי מצב החולה טוב יחסית.
מהראיונות עלה עוד כי הרופאים שרשמו את הטיפול חשו כי החולים ציפו לטיפול אנטיביוטי ואי-מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי יפגע במדדי שביעות הרצון של המטופלים. בהתאם לכך, המשיבים טענו כי שינוי הציפיות של המטופלים יסייע בהסרת הלחץ המוטל על רופאים.
באשר לאופן קבלת המידע בנוגע לטיפול אנטיביוטי, התשובות נעו בין שילוב מידע ברשומות הרפואיות האלקטרוניות, דוגמת הודעה קופצת כי מרשם אינו עומד בקנה אחד עם ההנחיות, לאפליקציה זמנית במכשיר הנייד או מנחה מהיר זמין לאבחנות מג’וריות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!