גנטיקה

שנה של אימוני סיבולת עשויה להביא לשיפור דרמטי במבנה הלב (Circulation)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי אימוני סיבולת במשך פחות משנה אחת עשויים להביא לשיפור במבנה חדר שמאל וחדר ימין של הלב, הדומה לשינוי המבנה בלב של ספורטאים אולימפיים, אך ככל הנראה ללא השיפור בהיענות הלבבית והתפקוד הלבבי המופיע בעקבות שנים של אימונים גופניים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ברור אם הביטויים המורפולוגיים הלבביים בספורטאי עילית נובעים מאימונים גופניים או ממאפיינים גנטיים. הם שיערו כי אימוני סיבולת אינטנסיביים וממושכים באנשים צעירים בעלי אורח חיים סדנטרי, עשויים להביא לרימדולינג לבבי, בדומה לזה המתואר בספורטאי עילית.

מדגם המחקר כלל 12 משתתפים סדנטריים, בגיל ממוצע של 29 שנים, שהתאמנו באופן פרוגרסיבי ואינטנסיבי במשך 12 חודשים, כך שיוכלו לקחת חלק במרתון. בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית להערכת מסת חדר שמאל וחדר ימין נערכו בתחילת המחקר ולאחר 3, 6, 9 ו-12 חודשי אימונים. החוקרים בחנו את קליטת החמצן המקסימאלית ותפוקת הלב במנוחה ובמהלך פעילות גופנית באותן נקודות זמן ובנו עקומות לחץ/נפח ועקומות סטרלינג במהלך הפחתת הנפח הלבבי (לחץ שלילי נמוך) והעלאת הנפח הלבבי (עירוי סליין).

מהנתונים עולה כי חלה עליה בקליטת החמצן המקסימאלית מ-40.3 ל-48.7 מ”ל לק”ג לדקה לאחר שנה אחת (p<0.00001), לצד עליה בתפקודת הלב המקסימאלית ובנפח הפעימה. עוד נרשמה עליה במסת החדר המשאלי והימני, עם עליה פרוגרסיבית עם משך האימונים ועצימותם, עד רמות דומות לאלו שתוארו בספורטאי עילית. מנגד, לא חל שינוי משמעותי בנפח החדר השמאלי עד לאחר שישה חודשי אימונים, אם כי נרשמה עליה פרוגרסיבית בנפח החדר הימני מתחילת המחקר. עקומות סטרלינג ועקומות לחץ/נפח התקרבו אך לא הגיעו לאלו שתוארו בספורטאי עילית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שנה אחת של אימוני סיבולת ממושכים ואינטנסיביים הובילה לשינויים מורפולוגיים לבביים בצעירים סדנטריים, בדומה לאלו שתוארו בספורטאים; עם זאת, השינוי אינו מספיק בכדי להביא לרמות דומות של היענות ותפקוד לבבי. בניגוד לסברה הרווחת, החדר השמאלי מגיב לפעילות גופנית עם רימודלינג קונצנטרי ולא אקסצנטרי במהלך 6-9 החודשים הראשונים לאחר התחלת אימוני סיבולת, בתלות במשך ועצימות האימונים. לאחר מכן, החדר השמאלי מתרחב, עם השבת היחס הבסיסי של מסה לנפח. מנגד, החדר הימני מגיב לאימוני סיבולת ע”י רימודלינג אקסצנטרי בכל רמות האימונים.

Circulation 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה