גנטיקה

היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב והסיכון לאוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי (Circulation)

במאמר שפורסם בכתב העת Circulation: Cardiovascular Genetics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב מלווה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, כאשר המנגנון בבסיס קשר זה אינו מובן היטב. לפיכך, הם ביקשו לקבוע את הסיכון לאוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי במודל גורם ספציפי, ולבחון אם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם עשויים להסביר את הקשר בין היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי במדגם מבוסס-אוכלוסייה.

המחקר כלל כ-21,000 משתתפים שגויסו ממחקר Tromso בשנים 1994-95 ו-2001-02. היארעות אוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי תועדו ממועד הגיוס למחקר ועד לתום המעקב, ב-31 בדצמבר, 2010. תועדו 1,311 מקרים של אוטם שריר הלב ו-428 מקרים של תרומבואמבוליזם ורידי במהלך חציון מעקב של 15.8 שנים.

היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב לוותה בעליה של 52% בסיכון לאוטם שריר הלב ועליה של 26% בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי במודל ניתוח הנתונים לפי גורם ספציפי. הערכת הסיכון לפי נוכחות היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב הייתה הגבוהה ביותר עם פקקת ורידים עמוקים ללא גירוי (יחס סיכון מתוקן של 1.69) והסיכון עלה עם עליה במספר קרובי המשפחה שאובחנו עם אוטם שריר הלב.

גורמי סיכון הפיכים לטרשת עורקים השפיעו מעט על הקשר בין היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב ובין אוטם שריר הלב, אך היו בעלי השפעה זניחה על הקשר בין היסטוריה משפחתית של אוטם שריר הלב ותרומבואמבוליזם ורידי.

Circulation: Cardiovascular Genetics

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה