גנטיקה

ניתוח רובוטי לכריתת שלפוחית שתן אינו מביא להפחתת שיעור הסיבוכים (N Engl J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי שיעור הסיבוכים היה דומה עם ניתוח בסיוע רובוטי וניתוח פתוח לכריתת שלפוחית השתן בחולים עם ממאירות פולשנית של שלפוחית השתן.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כריתה רדיקאלית של השלפוחית הינה הטיפול הסטנדרטי בממאירות פולשנית, לא-גרורתית, של שלפוחית השתן. עם זאת, הטיפול כרוך בסיבוכים משמעותיים והחלמה ממושכת. במאמר הנוכחי הם מדווחים על תוצאות מחקר אקראי, מבוקר, שנועד לבחון אם כריתה רדיקאלית של שלפוחית השתן בניתוח לפרוסקופי בסיוע רובוטי מלווה בשיעור סיבוכים נמוך יותר, בהשוואה לניתוח פתוח.

חולים עם ממאירות של שלפוחית השתן בשלב Ta-3N0-3M0, שהיו מיועדים לטיפול דפיניטיבי עם כריתה רדיקאלית של שלפוחית השתן, גויסו בין מרץ 2010 ועד מרץ 2013. ארבעה מנתחים בעלי ניסיון בניתוח אגן בסיוע רובוטי ביצעו את הניתוחים. כל המנתחים השלימו השתלמות באורולוגיה אונקולוגית ולפחות עשר שנות ניסיון ניתוחי לאחר השלמת ההשתלמות.

התוצא העיקרי היה שיעור הסיבוכים בדרגה 2-5 בתוך 90 ימים לאחר הניתוח.

118 חולים חולקו לקבוצת ההתערבות (60 חולים) או לקבוצת הביקורת (58 חולים). ארבעה חולים שחולקו לקבוצת ההתערבות סירבו להקצאה האקראית ועברו ניתוח פתוח. הגיוס למחקר הופסק מוקדם לאחר שניתוח ביניים הדגים תוצאות שענו על הקריטריונים המוגדרים מראש לכשלון.

המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות. על-בסיס ניתוח לפי כוונה לטפל מצאו החוקרים כי 62% מהחולים שעברו ניתוח רובוטי ו-66% מאלו שעברו ניתוח פתוח פיתחו סיבוך בדרגה 2-5 (P=0.66). סיבוכים בדרגה גבוהה (3-5) תוארו ב-22% ו-21% מהחולים, בהתאמה (p=0.90).

אובדן דם במהלך הניתוח היה פחות משמעותי בקבוצת ההתערבות, אך משך הניתוח היה קצר יותר משמעותית בקבוצת הביקורת. משך השהות הממוצע באשפוז עמד על שמונה ימים בכל קבוצה (p=0.53).

מהממצאים עולים שיעורים דומים של סיבוכים בתר-ניתוחיים ומשך אשפוז בבית החולים בחולים שעברו ניתוח בסיוע רובוטי ואלו שעברו ניתוח פתוח. רווח בר סמך של הממצאים מעיד כי אין תועלת רבה לטכניקות רובוטיות במניעת תחלואה בתר-ניתוחית. מאחר והמחקר בוצע ע”י מנתחים מיומנים במרכזי יחיד, בעל נפח חולים גדול, לא ניתן להכליל את הממצאים על כלל המצבים. אעפ”י כן, הממצאים מעידים על הצורך במחקר אקראי להערכת התועלת והסיכונים של טכנולוגיות התערבות חדשות.

N Engl J Med 2014; 371:389-390

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת PSMA PET/CT עדיפה על בדיקת MRI בקביעת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncology)

    בדיקת PSMA PET/CT עדיפה על בדיקת MRI בקביעת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncology)

    בדיקת PSMA-1007 PET/CT טובה יותר מבדיקת MRI בהערכת שלב המחלה בחולים המופנים להתערבות ניתוח בשל סרטן ערמונית בדרגת סיכון בינונית או גבוהה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לבדיקת PSMA PET/CT אפיניות גבוהה של PSMA, רזולוציה גבוהה עם זמן מחצית חיים ארוך יותר בהשוואה לרדיוליגנדים מסורתיים, לצד […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה