גנטיקה

האם נדודי שינה מעלים את הסיכון לאי-ספיקת לב? (Eur Heart J)

בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש מהם עולה קשר בין נדודי שינה ובין סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב.

לדברי החוקרים, נדודי שינה נפוצים מאוד בחולים עם אי-ספיקת לב, אך מחקרים קטנים מעטים בחנו את תסמיני נדודי שינה והסיכון לאי-ספיקת לב. הם ביקשו לבחון את הקשר בין דיווח עצמי על תסמיני נדודי שינה ובין הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב במדגם נורבגי גדול.

החוקרים אספו נתונים אודות קרוב ל-55,000 גברים ונשים בגילאי 20-89 שנים, שלקחו חלק במחקר HUNT (Nort-Trondelag Health Study). במהלך המחקר נאספו נתונים אודות תסמיני נדודי שינה, כולל קושי בהתחלת שינה, קשיי שמירת שינה ושינה לא-מרעננת, משתנים סוציו-דמוגרפיים והמצב הבריאותי, כולל גורמי סיכון ידועים למחלות לב וכלי דם. המשתתפים במחקר לא אובחנו כחולי אי-ספיקת לב בתחילת המחקר.

החוקרים עקבו אחר הופעת אי-ספיקת לב מתחילת המחקר ועד שנת 2008 וערכו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין תסמיני נדודי שינה בתחילת המחקר ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.

במהלך המעקב שארך 11.3 שנים תועדו 1,412 מקרים של אי-ספיקת לב, בין אם זוהו בבתי חולים או במאגרי נתוני התמותה בנורבגיה. הממצאים הצביעו על קשר תלוי-מינון בין מספר תסמיני נדודי שינה ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.

יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 0.96, 1.35 ו-4.53 במשתתפים עם תסמין אחד, שני תסמינים או שלושה תסמינים של נדודי שינה, בהשוואה לאלו ללא תסמינים של נדודי שינה.

החוקרים כותבים כי במידה וממצאי המחקר יאושרו במחקרים נוספים וניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי, אזי ייתכן ויהיה מקום להשלים הערכה לנוכחות תסמיני נדודי שינה במסגרת הטיפול למניעת מחלות לב וכלי דם.

Eur Heart J. 2014;35(21):1382-1393

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה