סוג החומר המשמש בניתוחים לשחזור רצועה צולבת קדמית עשוי להשפיע על משך הפעילות של ספורטאים פעילים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי שיעור הכשלונות של רקמה שנקצרה מתורם גבוה יותר, בהשוואה לרקמות שנקצרו מהמטופל עצמו.
ממצאי המחקר מאשרים תוצאות ממספר מחקרים קודמים, שפורסמו בשנים האחרונות, לפיהם בחולים פעילים מאוד, העוסקים בספורט או בפעילות גופנית מאומצת מאוד, ייתכנו תוצאות טובות יותר עם שתל עצמי, מאחר ונראה כי מדובר בשתל חזק יותר, עם שיעורי כשלון שתל נמוכים יותר.
מדובר במחקר פרוספקטיבי, אקראי, להשוואת ניתוחים לשחזור רצועה צולבת קדמית באמצעות שתל אלוגנאי או שתל עצמי עם מעקב מינימאלי של עשר שנים. קבוצת המחקר כללה בעיקר אנשי צבא בשירות פעיל (גיל ממוצע של 29 שנים) עם פציעה מבודדת של הרצועה הצולבת הקדמית. הממצאים במהלך הניתוח והפרוצדורות הנלוות היו דומות בשתי הקבוצות.
לאחר מינימום של עשר שנות מעקב, למעלה מ-80% מכלל השתלים היו תקינים ושמרו על יציבות המפרק. עם זאת, שיעור הכישלונות היה גבוה בלמעלה מפי שלוש בקבוצת המטופלים בשתל אלוגנאי, בהשוואה למטופלים בשתל עצמי (26.5% לעומת 8.3%).
מתוך הכנס השנתי מטעם AOSSM
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!