גנטיקה

ירידה ניכרת בסיכון לקרישי דם לאחר ניתוח לאחר הפעלת תכנית מניעה אינדבדואלית ועידוד הליכה מייד לאחר הניתוח ( American College of Surgeons)

מטופלים העוברים ניתוח נמצאים בסיכון מופחת לקרישי דם בגפיים התחתונות או בריאות במידה וקיבלו טיפול מניעתי בהתבסס על הסיכון האינדבידואלי שלהם לפתח קרישי דם, וזאת בנוסף להליכה מוקדמת לאחר הניתוח – כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Surgeons .

תוצאות המחקר מצביעות על ירידה מובהקת בסיכון לאירועי מסכני חיים אלה לאחר אימוץ גישה כוללת רבת משתנים למניעת הופעת קרישי דם, המיושמת במסגרת הטיפול של המחלקות הכירורגיות.  

החוקרים מדווחים ירידה של 84% באירועי פקקת ורידים עמוקה (DVT) לאחר שנתיים של יישום תכנית המניעה, בהשוואה לשנתיים שקדמו להפעלת התכנית, וירידה מקבילה של 55% בסיכון לתסחיפים ריאתיים. (PE) .

גורמי הסיכון המובילים לקרישי דם כללו גיל מבוגר, השמנת יתר, הסטוריה משפחתית, הימצאות ממושכת במיטה , וניתוח ארוך.

החוקרים, בהתבסס על העדויות המדעיות וההנחיות הלאומיות, פיתחו תכנית למניעת פקקת ורידים (VTE) שכללה דירוג סיכון (בין ציון 0 ל-8) לכלל המטופלים, ומתן טיפול מונע בהתאם לרמת הסיכון שנמצאה לכל מטופל שעבר ניתוח כללי או ניתוח ווסקולרי.  במקביל , ניתנו הנחיות לעודד ניידות מוקדמת של המטופלים לאחר הניתוח.

ע”פ הציון של כל מטופל נקבע אם יתחיל בטיפול נוגד קרישה, וכן מינון הטיפול, ומשך הטיפול (גם לאחר השיחרור מבית החולים במידת הצורך). התכנית כללה בקרה ממוחשבת על מידת הניידות של המטופלים לאחר הניתוח, וכן מתן הסבר למטופלים על חשיבות הניידות והטיפול המונע.

הסיכון ל-VTE לאחר ניתוח כללי או ווסקולרי , לפני יישום התכנית ,  היה גדול פי 3.4 מזה שחושב למטופלים על בסיס שיעורי הסיכון המותאמים להם. לאחר שנתיים של יישום התכנית הייתה ירידה באירועי ה-DVT מ-1.9% ל-0.3% , ולאירועי ה-PE מ-1.1% ל-0.5% .

החוקרים מדווחים כי היענות המנתחים ליישום התכנית הייתה גבוהה, והיא נעה בין 100% עבור מטופלים בסיכון נמוך עד בינוני ל-VTE ל-77% עבור מטופלים בסיכון גבוה.

החוקרים מציינים כי גם במקרים שבהם לא ניתן טיפול נוגד קרישה על אף המלצות התכנית, נמצאו הסברים ברשומות הממוחשבות מדוע לא נעשה שימוש בנוגדי קרישה.

 American College of Surgeons

לדיווח ב-docguide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

  • היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה