גנטיקה

האם טיפול בתרופות ממשפחת NSAID מעלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים? (BMJ Open)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת BMJ Open, עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs) מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, גם לאחר תקנון לקוטר החדר בסוף-דיאסטולה, שידוע כי מוגבר עם טיפול בתרופות אלו.

החוקרים מדווחים כי בחולים שטופלו ב-NSAID במשך 2-4 שבועות נרשמה עליה של 76% בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים שלא נטלו תרופות אלו לשיכוך כאבים. מהממצאים עולה כי הסיכון המוגבר מופיע זמן קצר לאחר התחלת הטיפול ועשוי לחלוף עם הזמן.

מדגם המחקר כלל כ-8,400 חולים ממחקר Rotterdam Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסיה, להערכת גורמי סיכון למחלה בהולנד. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 68.5 שנים, ומרבית המשתתפים היו נשים (58.6%).

החוקרים ערכו בדיקות אק”ג בתחילת המחקר ולאחר מכן עקבו אחר המשתתפים עם תרשימי אק”ג חוזרים במהלך ביקורי מעקב. הם התבססו על שלוש שיטות לאיסוף והערכת מקרים של פרפור פרוזדורים; הם כללו כל מקרה שזוהה משני מקורות שונים של רשומות רפואיות וערכו תרשימי אק”ג חוזרים.

החוקרים אספו נתונים אודות טיפול בתרופות ממשפחת NSAID מבתי מרקחת וסיווגו את החולים למטופלים בהווה (14 ימים ומטה, 15-30 ימים ולמעלה מ-30 ימים), מטופלים בעבר (הפסיקו טיפול במשך עד 30 ימים, 31-180 ימים או למעלה מ-180 ימים) וחולים שמעולם לא קיבלו טיפול זה.

במהלך מעקב ממוצע של 12.9 שנים, 857 משתתפים אובחנו עם פרפור פרוזדורים. בעת האבחנה, 261 מעולם לא טופלו ב-NSAID, 554 טופלו בתרופות בעבר ו-42 נטלו את הטיפול בהווה.

מבין המטופלים בהווה, 29 נטלו טיפול בתרופות NSAID לא-סלקטיביות, 5 טופלו בתרופות סלקטיביות לאנזים COX-1 ושבעה טופלו בתרופות בעלות פעילות סלקטיבית ל-COX-2.

בחולים שקיבלו טיפול ב-NSAID במשך 15-30 ימים תואר סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול מעולם (יחס סיכון של 1.76), לאחר תקנון לגיל, מין וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל לחץ דם, מדד מסת גוף, רמות HDL וכולסטרול כללי והרגלי עישון.

טיפול לאחרונה בתרופות ממשפחת NSAID (במהלך 30 הימים האחרונים) לווה בסיכון גבוה עוד יותר לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון של 1.84) לאחר תקנון לגיל, מין וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

למרות שמינונים גבוהים יותר (למעלה ממינון יומי אחד) לוו בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית.

מהתוצאות עולה כי הסיכון המוגבר מופיע זמן קצר לאחר התחלת טיפול בתרופות ממשפחת NSAID. לדברי החוקרים, הדבר עשוי לנבוע מכך שאלו עם תסמינים הפסיקו את נטילת הטיפול התרופתי.

החוקרים מציינים כי המנגנון בבסיס הקשר בין הטיפול התרופתי והפרעת הקצב אינו ברור וכותבים כי יש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא.

BMJ Open. Published online April 8, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה