רשת ה-NCCN (National Comprehensive Cancer Network) פרסמה דו”ח מעודכן בנוגע לאופטימיזציה של בריאות העצם בחולים עם מחלות ממאירות. הדו”ח כולל נתונים חדשים בנושא בריאות העצם והטיפול, שפורסמו לאחר הדו”ח הקודם משנת 2009.
ראשית, שברים לא-טיפוסיים בעצם הירך, אירועים נדירים כשלעצמם, זכו להתייחסות נפרדת וקשורים עם טיפול ארוך-טווח בתרופות נוגדות-ספיגה. תרופות אלו, הכוללות ביספוספנטים דוגמת Alendronate ו-Denosumab, מונעים את אובדן העצם ע”י ממאירות וטיפולים לממאירויות.
טיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy) לסרטן ערמונית ומעכבי ארומטז לסרטן שד עשויים להוביל לאובדן עצם.
מרבית המקרים של שבר לא-טיפוסי של עצם הירך נקשרו עם טיפול בביספוספנטים.
גורמי הסיכון לשברים לא-טיפוסיים בעצם הירך כוללים טיפול בביספוספנטים במשך למעלה מחמש שנים, גיל צעיר, מוצא אסייאתי, רמת ויטמין D נמוכה, טיפול במספר תרופות נוגדות-ספיגה (למשל טמוקסיפן עם ביספוספנטים), טיפול בגלוקוקורטיקואידים או PPI (Proton Pump Inhibitors), היפופוספטמיה ודלקת מפרקים שגרונית.
בכ-75% מהמקרים, חולים המפתחים שברים נדירים אלו בעצם הירך סובלים תחילה מכאב בחלק הקדמי של הירך או במפשעה.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי שכלל 327 חולי סרטן, עם מגוון סוגי גידולים וגרורות לעצמות או מיאלומה. כל החולים קיבלו טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים; חציון מספר המינונים היה 43 וחציון משך הטיפול היה 66 חודשים. תועדו ארבעה מקרים של שבר לא-טיפוסי של עצם הירך (1.2%) באוכלוסיית המחקר.
המומחים כותבים כי במידה וחולה מטפל בתרופה נוגדת-ספיגה למשך פרק זמן ארוך, בעיקר ביספוספנטים, יש לשקול השהייה של הטיפול. באופן ספציפי, צוות המשימה מדווח כי לאחר 3-5 שנות טיפול בתרופות נוגדות-ספיגה פוטנטיות (ביספוספנטים או Denosumab) או לאחר הפסקת טיפול לממאירות המעלה את הסיכון לאובדן עצם, יש להעריך מחדש את הסיכון לשברים ולשקול השהיית טיפול או הפסקתו.
נושא זה זכה גם להתייחסות מצד מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
שנית, המומחים הזכירו לרופאים כי נוגדי-ספיגה פוטנטיים עשויים גם לגרום להיפוקלצמיה ועל רופאים להבטיח כי החולים מקפידים על צריכה מספקת של וויטמין D וסידן. עם זאת, הם מדגישים כי אין להגזים בצריכת תוספי סידן.
ההמלצה הנוכחית הינה ל-1,200 מ”ג סידן ביום (ממזון ותוספים). עם זאת, ישנם סיכונים רפואיים לתוספי סידן, כאשר כיום ידוע כי צריכה מופרזת של תוספי סידן מעלה את הסיכון לאבני כליות. יתרה מזאת, יש עדויות לפיהן תוספים אלו מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, אם כי סוגיה זו שנויה במחלוקת. החדשות הטובות הן כי סיכונים אלו אינם נוגעים לצריכת סידן שמקורו בתזונה, אלא רק לתוספי סידן.
המומחים מוספים כי הטיפול הפומי ב-Radium-223 אושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בסרטן ערמונית מתקדם בגברים עם גרורות תסמיניות לעצמות. טיפול זה הביא לשיפור ההישרדות במבוגרים עם מחלה מתקדמת ומנע אירועים הקשורים בשלד.
האישור התבסס על מחקר ALYSMPCA בגברים עם מחלה עמידה לסירוס וגרורות לעצמות, שטופלו בעבר ב-Docetaxel או לא התאימו לטיפול זה. באותו מחקר, חציון ההישרדות הכולל היה טוב יותר עם Radium-223 בהשוואה לפלסבו (14 לעומת 11.2 חודשים). לחץ על חוט השדרה ושבר פתולוגי היו פחות נפוצים עם טיפול ב-Radium-223, בהשוואה לפלסבו.
מתוך הכנס השנתי ה-19 מטעם ה-NCCN
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!