גנטיקה

להפסקת עישון השפעה חיובית על הבריאות הנפשית (BMJ)

מתוצאות שני מחקרים חדשים עולה כי הפחתת היקף עישון סיגריות או הפסקת עישון סיגריות כליל מלווה בשיפור משמעותי בבריאות הנפשית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רופאים נוטים לטפל בדיכאון, תלות באלכוהול, או בעיות סמים תחילה ומאפשרים לחולים לעשן סיגריות, במידת הצורך. ההנחה היא כי הבעיות הפסיכיאטריות הן קשות יותר לטיפול וכי הפסקת עישון עשויה להפריע לטיפול.

עם זאת, החוקרים מצאו כי הפסקת עישון או הפחתת כמות הסיגריות היומית מלווה בסיכון נמוך יותר להפרעות מצב רוח, וכן שיעורים נמוכים יותר של הפרעות תלות בסמים ואלכוהול..

המחקר הראשון פורסם במהלך חודש פברואר בכתב העת BMJ, כאשר החוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין הפחתת/הפסקת עישון ובין הבריאות הנפשית, על-בסיס נתונים משני גלי מחקר NESARC (National Epidemiological Study of Alcohol and Related Conditions).

הסקירה התבססה על נתונים מראיונות שנערכו לאורך שלוש שנות מעקב עם כ-4,800 משתתפים, שדיווחו על עישון יומי בגל הראשון ועברו בדיקות לתשע הפרעות חרדה ומצב רוח בתחילת המחקר ולאחר שלוש שנים. הפרעות אלו כללו דיכאון מג’ורי, דיסתימיה, מאניה, היפומאניה, חרדה, אגורופוביה ללא היסטוריה של הפרעת חרדה, פוביה חברתית, פוביה ספציפית והפרעת חרדה מוכללת.

בנוסף, החוקרים בחנו את שיעור המקרים של תלות והתמכרות לאלכוהול, כמו גם הפרעות שימוש בסמים.

התוצא העיקרי של המחקר היה אחוז השינוי במספר הסיגריות היומי מהגל הראשון לגיל השני ושיעורי התמכרות/הפרעות נפשיות בקרב מעשנים יומיים בגל השני.

בתחילת המחקר, 38.8% מהמעשנים ידווחו על הפרעת חרדה/מצב-רוח בהווה או במהלך חייהם, 50% דיווחו על היסטוריה של הפרעת שימוש באלכוהול ו-24.2% דיווחו על היסטוריה של הפרעת שימוש בסמים.

מבין המשתתפים ללא היסטוריה של אבחנה פסיכיאטרית במהלך חייהם בתחילת המחקר, בגל השני, 14.3% אובחנו לראשונה עם הפרעת חרדה/מצב-רוח, 7.0% אובחנו לראשונה עם הפרעה הקשורה בצריכת אלכוהול ו-2.6% אובחנו לראשונה עם הפרעה הקשורה בשימוש בסמים.

מהתוצאות עלה כי 42%מאלו שהמשיכו לעשן בין הגל הראשון לשני של המחקר סבלו מהפרעות מצב רוח, זאת בהשוואה ל-29% מאלו שהפסיקו לעשן. שיעורי שימוש לרעה באלכוהול עמדו על 18% בקרב אלו שהפסיקו לעשן, זאת לעומת 28% מהמשתתפים שהמשיכו לעשן; שיעור ההתמכרות לסמים עמד על 5% בקרב אלו שהפסיקו לעשן ועל 16% באלו שהמשיכו לעשן.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בסברה כי הפסקת עישון תוביל לעליה בסיכון להפרעות נפשיות מסוימות. להיפך, מהנתונים עולה כי הפסקת עישון מלווה בירידה בסיכון להפרעות חרדה/מצב רוח או הפרעות הקשורות בצריכת אלכוהול, גם בקרב מעשנים עם הפרעות פסיכיאטריות קודמות.

במחקר השני ערכו חוקרים סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים ובחנו את השינוי במצב הבריאות הנפשית לאחר הפסקת עישון, בהשוואה למצב עם המשך עישון. החוקרים בחנו את הנתונים מ-26 מחקרים אורכיים להערכת הבריאות הנפשית לפני הפסקת עישון ולפחות שישה שבועות לאחר הפסקת עישון, הן באוכלוסיה הכללית והן באוכלוסיה הקלינית. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 44 שנים, ובממוצע, הם עישנו כ-20 סיגריות ביום.

מהתוצאות עלה כי חלה ירידה משמעותית בחרדה, דיכאון, תערובת של חרדה ודיכאון ודחק, מתחילת המחקר ועקב למעקב בקרב אלו שהפסיקו לעשן, בהשוואה לאלו שלא הפסיקו לעשן.

החוקרים מדווחים גם כי איכות החיים הפסיכולוגית והאפקט החיובי עלו משמעותית מתחילת המחקר ועד למעקב באלו שהפסיקו לעשן, בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן. בנוסף, הם מציינים כי אין עדויות לפיהן גודל ההשפעה היה שונה בין האוכלוסייה הכללית ובין אוכלוסיות חולים עם הפרעות גופניות או פסיכיאטריות.

המנגנון המדויק העומד בבסיס הקשר הנ”ל אינו ברור, אך ניתן להבטיח למעשנים כי הפסקת עישון מלווה בהשפעה לטובה על הבריאות הנפשית.

Psychol Med. Published online February 12, 2014

BMJ. Published online February 13, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה