גנטיקה

לדכאון כרוני קשר סיבתי עם מחלת לב כלילית (European Journal of Preventive Cardiology)

דיכאון אישה צעירה

ע”פ מחקר חדש מה-European Journal of Preventive Cardiology מטופלים הסובלים מסימפטומים דכאוניים כרוניים עלולים להעלות את הסיכון למחלת לב כלילית.  

ברקע מציינים המחברים כי סקירות שיטתיות שבחנו קשר בין הפרעות דכאון עם מחלת לב כלילית ושבץ הגיעו לתוצאות מעורבות. החוקרים משערים שכשלון בלקיחה בחשבון של סיבתיות הפוכה ותבניות הקשורות לעוצמת ותדירות הסימפטומים עלול  היה לגרום לקבלת העדויות הסותרות.

לכן, במחקר עוקבה פרוספקטיבי זה על הפרעת דכאון, מחלת לב כלילית ושבץ בוצעו ניתוחים לסיבתיות הפוכה, ולקשר תלוי תדירות הסימפטומים תוך שימוש בנתונים תצפיתיים לאורך ארבעה מחזורים של 5 שנות מעקב ושלושה של 10 שנות מעקב (בסה”כ מעקב של 24 שנים), בהתבסס על חזרות מרובות של מדידת חשיפה לסימפטומים.

המשתתפים במחקר Whitehall II (סה”כ 10,036 ו-31,395 תצפיות למשתתף, בגיל התחלתי ממוצע של 44.4 שנים), איפשרו איסוף של עד 6 מדידות חוזרות של סימפטומים דכאוניים באמצעות שאלון בריאות כללי הכולל 30 סעיפים (GHQ-30 ), ומדידה אחת באמצעות  Epidemiologic Studies Depression Scale (המוכר גם כ-CES-D) .

קבוצת המשתתפים הייתה במעקב לגבי אירועים קורונריים מג’וריים (אוטם שריר הלב קטלני ולא קטלני), ושבץ (כולל תמותה משבץ) באמצעות הרשם הלאומי לתמותה, מידע על אירועים בבתי חולים, סקירת ECG , רשומות רפואיות ושאלון עצמי.

תוצאות ה-GHQ-30 חזו שבץ לאורך 0-5 שנים עם סיכון יחסי של 1.6 (בטווח 1.1-2.3) כתלות בדרגת הדיכאון, אך לא לתקופה של 5-10 שנים (סיכון יחסי 0.94 , בטווח 0.6-1.4). שימוש בתצפית של המחזור האחרון של ה-5 שנים, והערכה מצטברת של GHQ-30 הייתה קשורה למחלת לב כלילית עם סיכון יחסי של 1.1 (בטווח 0.7-1.7) ל-1-2 אפיזודות דיכאון למשתתף, ולסיכון יחסי של 2.06 (בטווח 1.2-3.7) ל-3-4 אפיזודות דכאון למשתתף. דיווחי ה-CES-D חזו מחלת לב כלילית עם סיכון יחסי של 1.81 (בטווח בין 1.1-3.1).

מסקנת החוקרים היא כי נמצאה עדות לקשר סיבתי תלוי מינון (הופעות) בין סימפטומים דיכאוניים למחלת לב כלילית. בניגוד לכך, קשר פרוספקטיבי של סימפטומים דכאוניים עם שבץ נראה כקיים באופן מלא או חלקי באמצעות סיבתיות הפוכה (כלומר השבץ הוא זה שגורם לדכאון).

החוקרים מדגישים את החשיבות של טיפול בסימפטומים דכאוניים במניעת מחלת לב כלילית, במיוחד כאשר טיפול זה יכול לסייע גם למטופל להיפטר מהרגלים לא בריאים כמו עישון למשל.

European Journal of Preventive CardiologyFebruary 3, 20142047487314520785

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה