גנטיקה

ה-FDA בוחן את המימצאים האחרונים המצביעים על סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים תחת שימוש בטסטוסטרון

FDA

מאת מערכת אי-מד

ה-FDA הודיע כעת רשמית כי יחל בחקירה של הסיכון המוגבר לאירועים קרדיווסקולרים הקשור לשימוש בטסטוסטרון המאושר לשימוש ע”י ה-FDA .

סוכנות ה-FDA תבחן שני מחקרים, כולל אחד שפורסם לפני כיומיים (ודווח כאן באי-מד) , כאשר שני המחקרים הצביעו על כך שגברים הנוטלים תוספי טסטוסטרון נמצאים בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (MI), תמותה או שבץ איסכמי.

ה-FDA מציין כי הוא מודיע על החקירה תוך כדי המשך הערכת המידע ממחקרים אלה ונתונים נוספים, וכי הסוכנות תעדכן באשר לממצאים הסופיים וההמלצות לאחר שהחקירה תושלם.

במחקר האחרון כזכור, גברים שטופלו בטסטוסטרון היו באופן מובהק בסיכון גבוה יותר לחוות MI במהלך 90 הימים הראשונים לאחר התחלת הטיפול. במשך שלושת החודשים לאחר התחלת הטיפול בטסטוסטרון הסיכון הכולל ל-MI עלה  ב-36%, ואף מעבר לכך בגברים מבוגרים יותר. לאלה שהיו בגילאים של 65 ומעלה, הסיכון ל-MI היה יותר מכפול במהלך 90 הימים הראשונים לתחילת הטיפול, בהשוואה לגברים שלא טופלו בטסטוסטרון.

במחקר השני, שגם היה אנליזה תצפיתית של גמלאי צבא נמצא שטסטוסטרון בגברים היה קשור לסיכון מוגבר לתמותה, MI או שבץ איסכמי.

סוכנות ה-FDA מדגישה כי טסטוסטרון מאושרים לשימוש בגברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון ומצבים רפואיים הקשורים לכך (כמו כשלון האשכים לייצר טסטוסטרון בשל פגם גנטי או טיפול כימותרפי).  מצבים רפואיים אחרים כוללים בעיות עם היפותלמוס או בלוטת יתרת המוח אשר באים לידי ביטוי ברמות נמוכות של טסטוסטרון. ה-FDA מציין כי הטיפול בטסטוסטרון אינו מאושר לגברים עם רמות נמוכות ללא מצבים רפואיים קשורים.

עוד מוסיף ה-FDA כי מטופלים אינם צריכים להפסיק ליטול טסטוסטרון, אלא אם כן התייעצו קודם לכן עם הרופא המטפל. על הרופאים, כך מציין ה-FDA , לשקול את יחס התועלת/סיכון של הטיפול בעת שהם שוקלים מתן מרשם לטיפול בטסטוסטרון, וכמובן לפעול בהתאם להנחיות הרישום של התרופה.

להודעת ה-FDA

הערת המערכת: מתחיל להזכיר את “סאגת” הטיפול ההורמונלי בנשים בזמנו… צריך כמובן לציין שחל בשנים האחרונות גידול עצום בשימוש בטסטוסטרון , בעיקר בארה”ב (ראו כאן דיווח מהחודש שעבר) . חשוב יהיה לבחון, ויש להניח שזה מה שה-FDA יעשה, אם שימוש בהתאם להתוויות המאושרות גם מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי, או שזו תופעה שקשורה יותר לשימוש שלא לפי ההתוויות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה