גנטיקה

מדוע חשוב להתאים בין המינים בהשתלות לב? (JACC Heart Fail)

השימוש במשוואות הכוללות גובה, משקל , גיל ומין לניבוי מסת הלב עדיפות בהקצאת איברים מתורמים למקבלים, בהשוואה למשוואות הכוללות את מדד מסת הגוף בלבדד, כך עולה ממחקר רטרוספקטיבי, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JACC: Heart Failure.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם התוצאות הגרועות יותר במקרים של השתלת לב בין מינים שונים נובעת מאי-התאמה בגודל האיבר המושתל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת קורלציה גרועה בין משקל הגוף ובין גודל הלב והבדלים במשקל בין תורם ומקבל אינם קשורים עם הבדלים בשיעורי ההישרדות. גודל הלב עומד בקורלציה עם מין המטופלים, וחוסר התאמה במין התורם והמקבל מלווה בתוצאות גרועות מהצפוי.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל כ-31,000 זוגות מושתלי לב מבוגרים ממאגר United Network for Organ Sharing. הם התבססו על מודלים מנבאים לחישוב מסת הלב הכוללת הצפויה במקבלים ומושתלים. הם בחנו את חוסר ההתאמה בגודל הלב באמצעות חשוב אחוז ההבדל בין מסת הלב הכוללת הצפויה בתורם והמקבל.

למרות שההבדלים במדד מסת הגוף לא ניבאו את ההישרדות לאחר השתלת לב, ההבדלים במסת הלב הצפויה לפי המשוואות לעיל היו קשורים בהישרדות עד חמש שנים לאחר הניתוח. באופן ספציפי, בחולים בהם הושתלו הלבבות הכי לא-תואמים בגודל תועד סיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת (יחס סיכון של 1.25) ולאחר חמש שנים (יחס סיכון של 1.20).

מהמחקר עולה עוד כי גודל הלב עשוי להסביר את התוצאות הפחות טובות שתועדו בגברים שקיבלו תרומות לב מנשים. לפני ההקצאה האקראית, חוסר התאמה בין מין התורם והמקבל לווה בסיכון מוגבר לתמותה בגברים, אך לא בנשים. מניתוח רב-משתנים שכלל את מסת הלב הצפויה, חוסר התאמה בין המינים לא נותר עוד קשור עם ההישרדות בגברים.

חוסר התאמה שכלל תרומת איבר עם מסת לב כוללת צפויה של מעל 10-15% מתחת למסת הלב הצפויה הכוללת של המקבל נקשרה עם עליה משמעותית בסיכון לתמותה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הבדלים בין התורם והמקבל במסת הלב הצפויה השפיעו על שיעורי ההישרדות בעקבות חוסר התאמה בין מין התורם והמקבל ומהנתונים עולה כי חוסר התאמה בגודל הלב הינו גורם ניתן למניעה לתמותה לאחר השתלת לב.

JACC Heart Fail 2014

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    המרכז הלאומי להשתלות מדווח כי במסגרת תכנית ההצלבות הבינלאומית, בוצעו בישראל ובקפריסין שמונה השתלות: חמש בישראל ושלוש בקפריסין. המרכז הצליב את הזוגות באמצעות תוכנת מחשב ייעודית, מתוך מאגר בינלאומי בו נמצאים זוגות, שהם בני משפחה שאין ביניהם התאמה, ואשר בו רשומים גם זוגות מקפריסין. המספר הגדול של ההשתלות התאפשר בזכות שתי תורמות אלטרואיסטיות שפנו ישירות למרכז הלאומי להשתלות ובכך פתחו  "שרשרת השתלות".

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה