גנטיקה

בדיקת הEndoPAT™ מאפשרת לזהות חולים בסיכון גבוה לאירועי לב חוזרים בטווח קצר לאחר השתלת סטנט (הודעת איתמר מדיקל, AHA)

להלן הודעה שהועברה מחברת איתמר מדיקל:

מדובר במחקר רחב היקף, שבוצע ביפן על 528 משתתפים, ופורסם בשבוע שעבר ב- American Heart Association . המחקר הוצג היום בתל אביב במסגרת הרצאתו של פרופ’ אמיר לרמן מ- Mayo Clinic בכנס ICI  2013 Innovations in Cardiovascular Interventions (חדשנות בהתערבות טיפולית בהתקפי לב ושבץ מוחי). הרצאתו של ד”ר לרמן, בנושא שילוב הערכת תפקוד עורקים (תפקוד אנדותל) במסגרת הטיפול הקליני הציגה סדרת מחקרים עם תוצאות מרשימות המוכיחות את יכולת בדיקת הEndoPAT לזהות חולי לב בסיכון לאירוע או אשפוז חוזר.

המחקר היפני הנ”ל מגלה כי בדיקה פשוטה ולא חודרנית שפותחה בישראל, של תפקוד העורקים, האורכת 15 דקות ומבוצעת במשרד הרופא, הוכחה כמדד בלתי תלוי החוזה סיכון גבוה לאירועים לבביים בקרב חולי לב הנמצאים תחת טיפול רפואי סטנדרטי ובפרט אחרי השתלת סטנט.
נבדקים שאובחנו עם תפקוד עורקים נמוך, סבלו מאירועים לבביים בשיעור גבוה פי- 4 לעומת נבדקים שתפקוד העורקים שלהם נמצא תקין, במשך שנתיים עד 5 שנים מיום הבדיקה.המחקר החדש שפורסם בשבוע שעבר מראה כי קיימת קורלציה משמעותית בין תוצאות בדיקת ה EndoPAT לבין התרחשות אירועים לבביים בעתיד הקרוב, כגון אי ספיקת לב, התקף לב, שבץ ואף מוות בחולים בעלי סיכון גבוה.

המחקר הקליני כלל 528 חולי לב בעלי סיכון גבוה שסבלו מתעוקת חזה ותוצאות אקג לא תקינות (ECG ), וניהל אחריהם מעקב במשך 3 שנים בממוצע  בין 2006 ל2011.

מתוך 528 החולים, ב-344 חולים הושתל סטנט. בדיקת ה EndoPAT גילתה כי 32% מאותם חולים רובם אחרי השתלת סטנט עדיין נחשבים כבעלי סיכון גבוה לאירוע לבבי בתקופה יחסית קצרה, אם תפקוד העורקים שלהם אינו תקין. המידע הזה הוא קריטי עבור כ 2.5 מיליון אנשים העוברים השתלת סטנט בארה”ב בכל שנה ומאמינים כי “נרפאו”. זיהוי מוקדם של חולי לב בעלי סיכון גבוה מאפשר שינוי מידי באורח חייהם ושיפור התנהלותם הרפואית.

American Heart Association, 7272 Greenville Avenue,Journal of the American Heart AssociationThe doi: 10.1161/JAHA.113.000426 2013;2:e000426; originally published November 25, 2013;J Am Heart Assoc.

 בהודעת איתמר מדיקל מובאות גם ההתיחסויות הבאות למימצאי המחקר 
המחקר יכול להוות צעד משמעותי לקראת דיאגנוזה אישית עבור מיליון מטופלים בעלי סימפטומים או הלוקים במחלת לב, המאמינים שהטיפול הרפואי הסטנדרטי או הליכים פולשניים כגון השתלת סטנט מגנים עליהם מפני אירועים לבביים עתידיים- דבר שהמחקר מוכיח כאופטימי מידי”, אמר גלעד גליק, מנכ”ל איתמר מדיקל.

המחקר מראה שהניסיון לשלוט בגורמי הסיכון המסורתיים כמו כולסטרול ועישון אינו מספיק ללא בחינה של תפקוד העורקים ואפילו בדיקות פולשניות כמו צנתור אבחוני והשתלת סטנט אינם מספיקים. 
טכנולוגית ה EndoPAT , אשר אומצה לאחרונה על ידי ‘North-Shore LIJ healthcare system , וביה”ח שיבא תל השומר שימשה במשך למעלה מעשור במוסדות מחקריים. המחקר הזה מצטרף לשורה של מחקרים שסוללים את דרכה של הטכנולוגיה ליישום קליני נרחב .

“המחקר האחרון, המהווה אבן דרך משמעותית, הינו הרחבה של מחקרים קודמים ומדגים את חשיבות הערכת תפקוד העורקים, לשם מניעת אירועים לבביים בחולים שעברו התערבות טיפולית כגון צנתור. המחקר מדגיש את הצורך והחשיבות בשילוב הבדיקות הללו בשגרת הטיפולים הרפואיים שלנו, וראוי לתשומת ליבה של הקהילה הרפואית”, אמר ד”ר אמיר לרמן, פרופסור לרפואה, ראש המחלקה הקרדיווסקולרית, Mayo Clinic , רוצ’סטר, מינסוטה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה