משנת 1924, חיסונים מנעו למעלה מ-103 מיליון מקרים של שמונה מחלות מדבקות בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם במהדורת 28 בנובמבר של כתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים מדווחים כי במהלך העשור האחרון בלבד, חיסונים הביאו למניעת 26 מיליון מקרי תחלואה 99% מאלו שהיו מופיעים ללא החיסונים. הממצאים מבוססים על סקירת מאגר נתונים חדש, שכלל את כל דיווחי המעקב השבועיים של מחלות הדורשות דיווח ברחבי ארצות הברית, בתקופה שבין 1,888 ועד 2011. הדיווחים התבססו על נתוני Morbidity and Mortality Weekly Report מטעם ה-CDC, וכן הדיווחים השונים שקדמו לו בעבר.

שמונת המחלות שנבחנו כללו אבעבועות שחורות, חצבת, פוליו, אדמת, חזרת, HAV (Hepatitis A Virus), דיפתריה ושעלת. בכל המקרים, למעט אבעבועות שחורות, החוקרים השוו את שיעורי ההיארעות לפני ואחרי אישור החיסונים, במטרה להעריך כמה מקרים נמנעו הודות למתן החיסונים.

הנתונים כללו מידע אודות כ-87 מיליון מקרים, שכל אחד מהם נבחן לפי הזמן והמקום. בסיכומו של דבר, דווח על 56 מחלות במהלך תקופה מסוימת בין השנים 1888-2011, אך אין דיווח רציף על מחלה אחת. המאגר כה לשם Project Tycho והחוקרים טענו כי הנתונים החדשים יאפשרו להבין טוב יותר את דפוסי התחלואה בטווח הרחוק.

באמצעות מאגר הנתונים, החוקרים העריכו כי עם חיסונים נמנעו למעלה מ-100 מיליון מקרים של מחלות חמורות ומדבקות בילדות. הם גם זיהו הישנות של חלק מהמחלות במהלך העשורים האחרונים, כאשר אנשים שכחו עד כמה הרסניות עלולות להיות תוצאות סירוב לקבלת חיסונים.

מהנתונים עולה ירידה עקבית בשיעורי אבעבועות שחורות עם הזמן, ללא עדות למקרי תחלואה חמורה על-רקע Variola Major משנת 1927, אך עם אפידמיות של Variola Minor שהמשיכו עד סוף שנות הארבעים של המאה הקודמת.

באשר לשבע המחלות האחרות, אישור החיסונים הביא לירידה משמעותית בהיארעות. לדוגמא, במקרה של רעלן דיפתריה, מתן אנטי-טוקסין היה זמין החל משנת 1914, אך תועדו אפידמיות שנתיות עד שנת 1924, עם פיתוח Heat-Inactivated Diphtheria Toxoid.

דיפתריה עומדת בראש הרשימה של מקרים הנמנעים עם חיסונים (כ-40 מיליון מקרים), מאחר שההיארעות לפני החיסון הייתה גבוהה מאוד (237 מקרים ל-100,000 אנשים בשנה) והחיסון היה אחד הראשונים שאושר לשימוש.

עם חצבת תועדו שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר לפני החיסון (318 מקרים ל-100,000 אנשים בשנה), כאשר הודות לחיסונים נמנעו 35 מיליון מקרים, למרות שהחיסון נכנס לשימוש רק בשנת 1963. לחיסון לחצבת הייתה ההשפעה המהירה ביותר, עם עליה של 22.5% במספר המקרים שנמנעו בכל אחת מחמש השנים הראשונות לאחר אישור השימוש. לאחר חמש שנים, דווח כי 95% מהמקרים הצפויים של חצבת נמנעו. לשם השוואה, השגת יעד זה דרשה 19 שנים עם חיסון דיפתריה ו-17 שנים עם החיסון כנגד שעלת.

למרות ההצלחה של חיסונים, בארצות הברית הופיעו מקרים של חצבת, אדמת, חזרת ושעלת משנות השמונים של המאה הקודמת, ככל הנראה בשל פערים בכיסוי החיסוני שפגעו בחסינות העדר.

N Engl J Med 369; 22: 2152-2158

לידיעה ב-MedPage Today