גנטיקה

השוואה בין עיסויי חזה מכאניים ודפיברילציה לעומת החייאת לב-ריאה קונבנציונאלית לטיפול בדום לב מחוץ לכותלי בית החולים (JAMA)

דפיברילטור

בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות בין חולים שעברו החייאת לב-ריאה באמצעים מכאניים או אלו שעברו החייאה ידנית, בהתאם להנחיות.

לדברי החוקרים, גישה טיפולית המבוססת על עיסויי חזה מכאניים עשויה להביא לשיפור בתוצאות הגרועות של אירועי דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, אך גישה זו לא נבחנה במחקרים קליניים גדולים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם עיסויי חזה באמצעים מכאניים עם דפיברילציה במהלך ביצוע העיסויים (החייאת לב-ריאה מכאנית), בהשוואה להחייאת לב-ריאה ידנית, בהתאם להנחיות, תביא לשיפור שיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות.

החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, שכלל 2,589 חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, בתקופה שבין ינואר 2008 ועד פברואר 2013 במרכזים בשבדיה, בריטניה והולנד. משך המעקב עמד על שישה חודשים.

החולים חולקו באקראי להחייאת לב ריאה באמצעים מכאניים (בעזרת מערכת LUCAS Chest Compression System, Physio-Control/Jolife AB) בשילוב עם דפיברילציה במהלך העיסויים (1,300 חולים) או להחייאת לב-ריאה ידנית, בהתאם להנחיות (1,289 חולים).

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות. תוצאים משניים כללו את שיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים עם תפקוד נוירולוגי טוב, על-בסיס מדד CPC (Cerebral Performance Category). מדד CPC של 1 או 2 סווג כתוצאה טובה.

307 חולים שעברו החייאה מכאנית שרדו לאחר ארבע שעות (23.6%), בהשוואה ל-305 חולים שעברו החייאה ידנית (23.7%, p>0.99). שיעורי ההישרדות עם מדד CPC של 1 או 2 תועד ב-98 חולים (7.5%) לעומת 82 חולים (6.4%) בעת השחרור מיחידות טיפול נמרץ, ב-108 (8.3%) לעומת 100 חולים (7.8%) בעת השחרור מבית החולים, ב-105 (8.1%) לעומת 94 חולים (7.3%) לאחר חודש אחד וב-110 חולים (8.5%) לעומת 98 חולים (7.6%) לאחר שישה חודשים עם החייאה מכאנית והחייאה ידנית, בהתאמה. בקרב חולים ששרדו לאחר שישה חודשים, ב-99% מהחולים לאחר החייאה מכאנית וב-94% מהחולים לאחר החייאה ידנית תועדו מדדי CPC של 1 או 2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, לא זוהו הבדלים בין החייאת לב ריאה בעזרת אמצעים מכאניים ובין החייאה סטנדרטית. במרבית החולים ששרדו בשתי הקבוצות התוצאות הנוירולוגיות לאחר שישה חודשים היו חיוביות. בשורה התחתונה, החייאת לב-ריאה באמצעים מכאניים, על-בסיס האלגוריתם ששימש במחקר הנוכחי, לא הביאה לתוצאות טובות יותר, בהשוואה להחייאת לב-ריאה סטנדרטית.

JAMA. Published online November 17, 2013

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה